המחקר שלי עוסק במזרחנות יהודית-גרמנית והגירתה לפלשתינה/ישראל כתחום ידע אקדמי החל משנות העשרים של המאה שעברה.אני מנסה למפות את האופנים השונים שבהם התמודדה קבוצת מזרחנים, בעלי הכשרה מאוניברסיטאות גרמניות, עם המעבר ממפגש טקסטואלי עם המזרח למפגש ממשי עמו, על רקע תהליך הקמתו של המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית והתבססותו. תחום המחקר נובע מהעניין שלי בהיסטוריה של מפגשים בין-תרבותיים, ובפרט בהקשרם הלשוני. עבודת הדוקטורט נכתבת בהנחייתן של פרופ' יפעת וייס וד"ר איה אלידע.