סגל

רז חן-מוריס

פרופ' רז חן-מוריס

המדור המודרני, היסטוריה של המדע
חדר 6513.
שעת קבלה: יום ד', 12:00-10:00

עוסק בהיסטוריה של המדע ברנסנס ובעת החדשה המוקדמת, בעיקר בהיסטוריה של המדעים המתמטיים (כמו אסטרונומיה ואופטיקה) ובחייו, עבודתו המדעית והגותו של  יוהנס קפלר (1571-1630).

קרא עוד
נשוי, אב לשלושה ומתגורר בשיפולי הרי יהודה ליד עמק האלה.

קראו פחות
מיכאל טוך

פרופ' מיכאל טוך

נולד בבריטניה, גדל באוסטריה, עלה לארץ ב-1964. למד לתארים ב"א ומ"א בהיסטוריה, סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, ולדוקטוראט (1977) באונ' ERLANGEN (גרמניה).

קרא עוד
מרצה באוניברסיטה העברית מאז 1977 ועד ליציאה לגמלאות באוקטובר 2014. פרסם ספרים ומאמרים רבים בהיסטוריה כלכלית וחברתית אורבנית של גרמניה; בתולדות הטכנולוגיה והמלחמה; בהיסטוריה כלכלית, חברתית ותרבותית של האיכרות בימי הביניים; בהיסטוריה כלכלית וחברתית של יהדות גרמניה ואירופה בימי הביניים. פרסום אחרון: The Economic History of European Jews: Late Antiquity and Early Middle Ages, Brill 2013

קראו פחות
נעמי יובל-נאה

ד"ר נעמי יובל-נאה

המדור המודרני, היסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע
אוצרת אוסף הצמחים, אוספי הטבע הלאומיים
יועצת מוסמך (מחקרי)
חדר 6517
שעת קבלה: יום ב', 10:00-11:00

אני היסטוריונית העוסקת בהיסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע בעת החדשה המאוחרת. עיקר המחקר שלי בוחן את ידיעת הטבע (Natural History) והפרקטיקות הקשורות בה, כשדה תרבותי רחב.

קרא עוד
בתוך הקשרים אלו, אני חוקרת את העניין האנושי בטבע ואת האופנים בהם חברות מודרניות שילבו אותו בתרבותן, ובפרט כיצד הטבע נתפס, טופח, ונצרך בחברה המודרנית התעשייתית.

אני כרגע עובדת על שני ספרים. הראשון עוסק בהופעתה של תרבות גידול צמחי בית במהלך המאה ה-19 בבריטניה. במקום לבחון את הופעתם של צמחי הבית בתקופה זו כאל סעיף בתולדות הגינון או עיצוב הבית, אני מבקשת לחשוף את המשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוו לפרקטיקה חדשה זו ולטעון כי האינטראקציה האינטימית אדם-צמח שזימנו צמחי הבית פתחה פתח לראות אותם לא רק כאובייקטים פסיביים ופונקציונליים, אלא גם כישויות אינדיבידואליות עצמאיות.

פרוייקט הספר השני מבקש להאיר את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות בחינה היסטורית-תרבותית

של הדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

בנוסף לעיסוקי בהיסטוריה בריטית, אני מתעניינת גם בחקר הטבע של ארץ ישראל, ובעיקר בראשית המחקר הבוטני בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

לצד אהבתי להיסטוריה יש לי עניין רב במדעי הטבע. התחלתי את הכשרתי האקדמית כביולוגית (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, יחד עם אמירים רוח). בדוקטורט עברתי להתמחות בהיסטוריה במסגרת מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, שאחריו נסעתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). כיום אני נהנית מהשילוב בין שני העולמות במסגרת תפקידי כאוצרת אקדמית של אוסף הצמחים (העשבייה) של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף מכיל למעלה מ- 1.5 מיליון גליונות עשבייה, ספריה בוטנית עשירה, אוסף איורים בוטניים, וחומרים ארכיונים.

אשמח להנחות תלמידי מחקר המעוניינים לעבוד על נושאים משיקים לתחומי העניין שלי, ובמיוחד כאלה המעוניינים לערוך מחקרים היסטורים באוספי הטבע הלאומיים.

קראו פחות
אלכסנדר יעקובסון

פרופ' אלכסנדר יעקובסון

המדור הקדם מודרני, היסטוריה רומית
חדר 6520.
שעת קבלה: 17:30-16:30

עוסק בהיסטוריה של העולם העתיק: דמוקרטיה, דעת הקהל, אסיפות עם ובחירות בעולם העתיק, במיוחד ברפובליקה הרומית. כמו כן, עוסק בקיסרות המוקדמת: הדימוי הציבורי והלגיטימציה  הציבורית של השלטון הקיסרי, ומעמד המשפחה הקיסרית.

קרא עוד
 תחום מחקר פרט להיסטוריה העתיקה: דמוקרטיה, זהויות לאומיות, מדינת לאום וזכויות של מיעוטים לאומיים בישראל ובעולם. מ-2013 עמית מחקר במכון הרטמן בירושלים.

קראו פחות
איתן ישי

איתן ישי

תחום העניין העיקרי שלי הוא המזרח התיכון והעולם הערבי במאות 20-21, בעיקר נושא המערכת הבין-ערבית.

קרא עוד
ברצוני לחקור שאלות של זהות ולאומיות והשפעותיהן על המרחב הערבי-מוסלמי המשתנה.

קראו פחות
אסתר כהן

פרופ' אסתר כהן

עסקתי בתחומים רבים במהלך הקריירה, החל בהשפעה הכלכלית של עליות רגל בדרום צרפת בימי הביניים, המשך בהיסטוריה של חוק, ענישה, ופשיעה בשלהי ימי הביניים, היסטוריה של כאב

קרא עוד
, וכיום אני עוסקת במחקר על שדים בשלהי ימי הביניים. מה שמושך אותי תמיד הוא מצד אחד ההיבט האנושי של ההיסטוריה - מה אנשים חשו וחשבו - ומצד שני, מלאכת פיענוח העבר דרך תעודות הזמן, הרכבת התמונה מפיסות מידע לתמונה שלמה. ההוראה בחוג להיסטוריה, על תלמידיו המעולים, תמיד איתגרה והעשירה את תהליך המחקר.

קראו פחות
חנה כותן

פרופ' חנה כותן

מתמחה בהיסטוריה עתיקה ולימודים קלאסיים. מחזיקת קתדרת שלום הורוביץ בלימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית ובעלת דוקטורט של כבוד בתיאולוגיה מן האוניברסיטה של ברן.

קרא עוד
ערכתי את הפפירוסים הלטיניים והיווניים ממצדה ואת הפפירוסים היוונים מנחל חבר. כתבתי בהרחבה על מסמכים משפטיים ממדבר יהודה והציבה אותם בהקשר הספרות הרבנית והעדויות הפפירולוגיות מחלקים אחרים של העולם הרומי. אני עורכת שותפה של פרוייקט בינלאומי מתמשך הנתמך על ידי ה-DFG והאוניברסיטה העברית וידוע בשם Corpus Inscriptionum Iudaeae-Palaestinae (CIIP) - ניסיון ליצור גוף מקיף ורב שפתי של כל הכתובות שנתפרסמו ושלא נתפרסמו מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה השביעית לספירה בשטחי ישראל ופלסטין.

קראו פחות
יעל לבקוביץ'

יעל לבקוביץ'

הנני תלמידת מוסמך בתוכנית המצטיינים של בית הספר להיסטוריה, במסגרת עבודת התזה אסקור חיבורים נרטיביים בולטים השואפים להציג את כל ההיסטוריה של המין האנושי, החל מהרודוטוס (484- 425 לפנה"ס בקירוב), סְה-מָא צ'יֶין (בערך 145- 86 לפנה"ס) ועד לדיוויד כריסטיאן (2005), ומרי ויזנר-הנקס (2015) בימינו. אתמקד באופן בו בחר כל כותב להציג היסטוריה עולמית ואאפיין את מגמות הכתיבה המרכזיות. מנחים: פרופ' בנימין זאב קדר ופרופ' יובל נח הררי.

דניאל להמן

דניאל להמן

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בייצוגים של הרפורמציה בפולמוס הפרוטסטנטי נגד היהודים: מחקרי בוחן כיצד התייחסו והגיבו מלומדים פרוטסטנטים לוויכוחים עם קתולים או עם פרוטסטנטים אחרים תוך כדי עימות עם היהודים - ומזווית אחרת, כיצד 'הקשרים' יהודיים השפיעו על תיאורם של קונפליקטים פנים-נוצריים.

קרא עוד
במקביל, מחקרי בוחן כיצד התייחסויות ותגובות אלה לרפורמציה עיצבו את הפולמוס האנטי-יהודי של המאות ה-16 וה-17, וממקמות אותה ביחס לפולמוס הנוצרי-יהודי שקדם לו. באופן מופשט יותר: מחקרי מתחקה אחר השפעתה של 'נוכחות' יהודית על שיח נוצרי, ואחר השפעתו של שיח נוצרי על ההתמודדות עם 'נוכחות' יהודית. עבודת הדוקטורט נכתבת בהנחייתם של ד"ר איה אלידע ופרופ' רם בן-שלום.

קראו פחות
עמית לוי

עמית לוי

המחקר שלי עוסק במזרחנות יהודית-גרמנית והגירתה לפלשתינה/ישראל כתחום ידע אקדמי החל משנות העשרים של המאה שעברה.
קרא עוד
אני מנסה למפות את האופנים השונים שבהם התמודדה קבוצת מזרחנים, בעלי הכשרה מאוניברסיטאות גרמניות, עם המעבר ממפגש טקסטואלי עם המזרח למפגש ממשי עמו, על רקע תהליך הקמתו של המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית והתבססותו. תחום המחקר נובע מהעניין שלי בהיסטוריה של מפגשים בין-תרבותיים, ובפרט בהקשרם הלשוני. עבודת הדוקטורט נכתבת בהנחייתן של פרופ' יפעת וייס וד"ר איה אלידע.
קראו פחות
ריימונד ליכט

ד"ר ריימונד ליכט

מרצה בכיר על שם אתʹל בקנרותʹ ללימודי היהדות בימי הביניים
בנין רבין 1208
שעות קבלה: בתיאום מראש

אני מרצה בכיר בחוג להיסטוריה ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר וההוראה שלי הם תולדות הפילוסופיה והמדעים בתרבות היהודית בימי הביניים ובתחילת העת החדשה בעולם הערבי-מוסלמי ובעולם הנוצרי, ההיסטוריה האינטלקטואלית של היהדות בשלהי העת העתיקה, יחסים נוצרים-יהודים והקבלה הנוצרית (יוהנס ירייכלין) וההיסטוריה של חכמת ישראל במאה ה19.

קרא עוד
אני מנהל ביחד עם פרופ' גʹוסיפה וולטרי (המבורג) את פרוייקט המחקר PESHAT in Context לבניית אוצר מונחים דיגיטלי של הטרמינוליגיה הפילוסופית והמדעית בשפה העברית בתקופה הקדם-מודרנית (www.peshat.org).

קראו פחות
ינון מזוז

ינון מזוז

סטודנט לתואר מוסמך במסלול המחקרי בחוג להיסטוריה. בוגר החוג להיסטוריה ושל החוג לפילוסופיה של המדע. כמו כן בוגר מסלול ההדגש למדעי הרוח הדיגיטליים. 

כיום אני מצוי בשלב כתיבת התזה שעוסקת בהיסטוריה של הרפואה בעת העתיקה בארץ ישראל, בהנחייתה של ד"ר אורלי לואיס.

דורון מנדלס

פרופ' דורון מנדלס

עוסק בעולם ההלניסטי על היבטיו השונים, ובעיקר במגע בין יהודים-נוצרים ופגניים. מתמקד במחקרו בהיסטוריוגרפיה, בלאומיות היהודית העתיקה, בתולדות הכנסייה הקתולית, ובזכרון ותקשורת.