יועצים

נעמי יובל-נאה

ד"ר נעמי יובל-נאה

המדור המודרני, היסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע
אוצרת אוסף הצמחים, אוספי הטבע הלאומיים
יועצת מוסמך (מחקרי)
חדר 6517
שעת קבלה: יום ב', 10:00-11:00

אני היסטוריונית העוסקת בהיסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע בעת החדשה המאוחרת. עיקר המחקר שלי בוחן את ידיעת הטבע (Natural History) והפרקטיקות הקשורות בה, כשדה תרבותי רחב.

קרא עוד
בתוך הקשרים אלו, אני חוקרת את העניין האנושי בטבע ואת האופנים בהם חברות מודרניות שילבו אותו בתרבותן, ובפרט כיצד הטבע נתפס, טופח, ונצרך בחברה המודרנית התעשייתית.

אני כרגע עובדת על שני ספרים. הראשון עוסק בהופעתה של תרבות גידול צמחי בית במהלך המאה ה-19 בבריטניה. במקום לבחון את הופעתם של צמחי הבית בתקופה זו כאל סעיף בתולדות הגינון או עיצוב הבית, אני מבקשת לחשוף את המשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוו לפרקטיקה חדשה זו ולטעון כי האינטראקציה האינטימית אדם-צמח שזימנו צמחי הבית פתחה פתח לראות אותם לא רק כאובייקטים פסיביים ופונקציונליים, אלא גם כישויות אינדיבידואליות עצמאיות.

פרוייקט הספר השני מבקש להאיר את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות בחינה היסטורית-תרבותית

של הדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

בנוסף לעיסוקי בהיסטוריה בריטית, אני מתעניינת גם בחקר הטבע של ארץ ישראל, ובעיקר בראשית המחקר הבוטני בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

לצד אהבתי להיסטוריה יש לי עניין רב במדעי הטבע. התחלתי את הכשרתי האקדמית כביולוגית (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, יחד עם אמירים רוח). בדוקטורט עברתי להתמחות בהיסטוריה במסגרת מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, שאחריו נסעתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). כיום אני נהנית מהשילוב בין שני העולמות במסגרת תפקידי כאוצרת אקדמית של אוסף הצמחים (העשבייה) של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף מכיל למעלה מ- 1.5 מיליון גליונות עשבייה, ספריה בוטנית עשירה, אוסף איורים בוטניים, וחומרים ארכיונים.

אשמח להנחות תלמידי מחקר המעוניינים לעבוד על נושאים משיקים לתחומי העניין שלי, ובמיוחד כאלה המעוניינים לערוך מחקרים היסטורים באוספי הטבע הלאומיים.

קראו פחות
לי מרדכי

ד"ר לי מרדכי

מרצה בכיר |
המדור הקדם מודרני, היסטוריה יוונית, היסטוריה ביזנטית והיסטוריה סביבתית
יועץ לתואר בוגר
חדר 6512
שעות קבלה: יום ב' 14:00-15:00

לי מרדכי הוא היסטוריון של האימפריה הרומית המזרחית, הנקראת גם האימפריה הביזנטית. את לימודי הדוקטורט ביצע באוניברסיטת פרינסטון (סיים ב-2017) והמשיך משם לפוסט-דוקטורטים באוניברסיטת נוטרה-דאם (אינדיאנה) ובמכון ללימודים סביבתיים באנאפוליס (מרילנד).

קרא עוד
 לי עוסק במקביל בכמה פרויקטי מחקר. הדוקטורט שלו עוסק במיעוטים באימפריה הרומית המזרחית במשך המאה ה-11, לפני הגעתם של מסעות הצלב לאזור. רוב המחקרים האחרונים שלו עוסקים בהיסטוריה סביבתית. לי הוא אחד ממנהלי ה-CCHRI בפרינסטון, קבוצת מחקר העוסקת בחברה וסביבה בתקופה הקדם מודרנית. בהקשר זה פרויקט אחד של לי מתמקד במגיפת הדבר של יוסטיניאנוס (The Justinianic Plague) בהיסטוריה ובמחקר קודם, ופרויקט אחר מסתכל באופן רחב יותר על אסונות בעת העתיקה המאוחרת במזרח הים התיכון. לי עוסק גם במדעי הרוח הדיגיטליים ומנהל שני פרויקטים - FLAME ו-PLAGUE, המשתמשים במידע רב כדי להאיר על הכלכלה בעת העתיקה המאוחרת ועל מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס. ניתן לקרוא את מחקריו של לי בדף שלו ב-academia.edu.

קראו פחות
איריס נחום

ד"ר איריס נחום

סגנית מנהל מכון יעקב רובינסון להיסטוריה של זכויות אינדיבידואליות וקולקטיביות |
המדור המודרני, היסטוריה מרכז-אירופאית מודרנית
יועצת לתואר מוסמך (מסלול עיוני)
בניין מדעי הרוח, חדר 44-610 ו-41-529.
שעות קבלה: ימי רביעי בתיאום מראש.

אני היסטוריונית של מרכז אירופה בעידן המודרני עם עניין מיוחד בשילומים ופיצויים; ליברליזם ולאומיות; סכסוכים אתניים וגירוש המוני. תחומי המחקר וההוראה שלי הם בינתחומיים ומשלבים היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. החל מספטמבר 2020, אני משמשת כסגנית מנהל מכון ע"ש יעקב רובינסון באוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד
הנני בעלת תואר ראשון ושני במדע המדינה, ובשנת 2017 סיימתי את הדוקטורט בבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. נושא הדוקטורט הוא שיח הפיצויים הגרמני-סודטי בצ'כוסלובקיה שבין שתי מלחמות העולם. בתוך כך, המחקר גם בוחן את המאבק הלאומי בין גרמנים אתניים לבין צ'כים במונרכיה ההבסבורגית החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. פרויקט המחקר הנוכחי שלי עוסק בחוק פיצויים מערב-גרמני שנקרא "חוק שוויון הנטל" (Lastenausgleichsgesetz). החוק נחקק בשנת 1952 במטרה לפצות גרמנים אתניים על רכוש שאבד להם כתוצאה מגירושם ממרכז ומזרח אירפה בסוף מלחמת העולם השנייה. אני מתעניינת בעיקר במקרים בהם מגורשים דרשו פיצויים בגין רכוש אבוד שהושג בתהליך "האריזציה".

קראו פחות