צוות

איה אלידע

ד"ר איה אלידע

ראשת החוג להיסטוריה
המדור המודרני, היסטוריה גרמנית בעת החדשה המוקדמת
02-5883765
aya.elyada@mail.huji.ac.il
חדר 6507.
שעות קבלה: סמסטר א': יום רביעי 12:00 עד 13:00 או בתיאום מראש

מרצה בכירה בחוג להיסטוריה. עוסקת בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים, קשרים תרבותיים בין יידיש וגרמנית, והיסטוריה תרבותית וחברתית של שפה ותרגום.

קרא עוד
 לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי חמש שנים בגרמניה, כדוקטורנטית אורחת במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת מינכן, ושלוש שנים נוספות כפוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה. ספרי, על העיסוק הנוצרי ביידיש בעת החדשה המוקדמת, הופיע ב- 2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד (לקישור לחצו כאן). הספר בוחן את התופעה הייחודית, שאינה מוכרת כמעט במחקר ההיסטורי המודרני, של "יידישיזם נוצרי", דהיינו העניין של מחברים נוצרים בשפת היידיש ובספרותה בעולם הגרמני, מראשית המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-18. הספר מתחקה אחר הסיבות שהניעו נוצרים לעסוק דווקא ביידיש, ודן באופנים השונים בהם תארו וייצגו המחברים הנוצרים את השפה היהודית וספרותה בכתביהם. בכך, הספר מבקש לתרום לחקר ההיסטוריה של יחסי יהודים-נוצרים, וכן לשפוך אור על סוגיות לשוניות, תרבותיות, תאולוגיות וחברתיות רחבות יותר, שהעסיקו מלומדים נוצרים בגרמניה של העת החדשה המוקדמת.
הפרוייקט הנוכחי שלי עוסק בהיסטוריה התרבותית של תרגומים מיידיש לגרמנית, מהמאה ה- 16 ועד ימינו.

קראו פחות
איילת אבן-עזרא

ד"ר איילת אבן-עזרא

המדור הקדם מודרני, היסטוריה אינטלקטואלית ודתית
ayeletee@gmail.com
חדר 6514.
שעת קבלה: בתיאום מראש

אני חוקרת את התרבות האינטלקטואלית והדתית במאות ה-11 עד ה-15 במערב אירופה, ובפרט את תרבות האוניברסיטה הימי ביניימית. ומרותקת תמיד לשאלה איך אפשר לחשוב אחרת מאיך שלמדתי אני לחשוב, ואיך בכלל חושבים (ועל מה) אנשים מתקופות אחרות ותרבויות אחרות. לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי שנה בפריז במעבדת ה-IRHT המכון להיסטוריה של הטקסטים.

קרא עוד
ספרי הראשון, "אקסטזה בכיתה: טראנס, העצמי והמקצוע האקדמי בפריז הימי ביניימית Ecstasy in the Classroom: Trance, Self and the Academic Profession in Medieval Paris, יצא בהוצאת אונבירסיטת פורדהם, ועסק בתפיסתם של תיאולוגים בראשית ימי אוניברסיטת פריז את החווי האקסטטית ואת הידע שלהם עצמם.

פרוייקט המחקר השני שלי עסק בהתפתחות הרגלי ויזואליזציה וארגון ידע של תלמידים ומורים בין 1200 ו 1500, ובתוך כך בהיסטוריה קוגניטיבית ובהיתכנותה. ביליתי זמן נכבד בשיטוט בכתבי יד, בחיפוש אחר דיאגרמות עץ ששרטטו מורים וסטודנטים בשוליהם ובעזרת ניתוח כמותי גיליתי את היקפה העצום של התופעה וניתחתי את משמעותה של הפרקטיקה הזו. תוצאות המחקר הזה יופיעו בספר Lines of Thought: branching Diagrams and the Medieval Mind בהוצאת אוניברסיטת שיקגו. הפרוייקט החדש שלי עוסק בפרשנות מילולית ורחנית כאסטרטגיות תרבותיות ובהיסטוריה תרבותית של אסוציאציות ואנלוגיות בחברה הצרפתית בימי הביניים המאוחרים, הן בתחומים דתיים והן בחצרות אבירים ושירי אהבה לגבירות.

את הדיונים התיאורטים אני אוהבת להציב בין שלל טקסטים אחרים, בתוך ההוויה התוססת של היווצרות מוסד האוניברסיטה, במנזרים, בפוליטיקה, בספרות, בארכיטקטורה ובמוזיקה של התקופה. המאות ה-11 עד ה-13 מפתיעות אותי כל פעם מחדש במקוריות ובתעוזה של אנשיהן, למן כתיבת חיבורים סכולסטיים עצומי ממדים ועד הקתדרלות והמוטטים המסובכים, מאקטיביסטים דתיים חדורי מוטיבציה ועד לטורנירים מטורפים, שלטי אבירים וציציות קסדה מעוטרות להחריד. אני אוהבת לצלול עם תלמידים ישירות ובלי הודעה מוקדמת לתוך מקורות וכתבי יד מן התקופה מסוגים שונים ומשונים, ולבנות יחד תמונה של תרבות שהזר והמוכר משמשים בה בערבוביה מפתיעה. לימדתי ואני מלמדת קורסים על תנועות דתיות (נזירים ומינים כאחד), על מצבי תודעה, ידע, על העיר פריז בימי הביניים, היסטוריה מוסדית ואינטלקטואלית של אוניברסיטת פריז ועל אידאל האבירות בספרות הארתוריאנית ובהיסטוריה של ימי הביניים המאוחרים (אבירי השולחן העגול).

פרסומים נבחרים:

 

*Ayelet Even-Ezra, Lines of Thought: Branching Diagrams and the Medieval Mind (Chicago: The University of Chicago Press, 2021)

*Ayelet Even-Ezra, Ecstasy in the Classroom: Trance, Self, and the Academic Profession (New York: Fordham University Press; 2019) 

קראו פחות
דני אורבך

פרופ' דני אורבך

המדור המודרני, היסטוריה צבאית
02-5883554
dannyorbach@gmail.com
חדר 6123
שעות קבלה: בשנת שבתון

ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.

קרא עוד
שני ספריו האחרונים הם The Plots against Hitler, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ו Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japanעל תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה. "המזימות נגד היטלר" יצא גם במהדורה עברית (ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר) וכן מהדורות בצ'כית, איטלקית, ספרדית, קרואטית, רומנית ותאית,  ו"קללה על הארץ" תורגם לעברית בהוצאת אוניברסיטת תל אביב כ"בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן".

כעת, דני אורבך כותב ספר על מרגלים וסוכנים כפולים נאצים במלחמה הקרה, שעתיד לצאת בהוצאת Hurst הבריטית, ועורך ביחד עם עמיתים מחקרים על היסטוריה טרנס-לאומית של ריגול במאה ה-20 ודינמיקה של מעשי טבח לא מכוונים בזמן סכסוך אלים. כבלוגר פוליטי, הוא כותב באופן סדיר לתקשורת הישראלית, ובעבר כתב גם בג'רוזלם פוסט. מבחר ממאמריו האקדמיים ניתן לקרוא בדף שלו בacademia.edu, באתר שלו באמזון ובבלוג שלו, הינשוף. הוא גם מנהל את הפודקאסט "סוכן משולש" על מודיעין וריגול, שאפשר להאזין לו כאן.

 

 Dr. Danny Orbach is a military historian. A graduate of Harvard University, he specializes in the study of coups d'etat, political assassinations and military disobedience, and also in the dynamics of war crimes, military adventurism and the history of intelligence. His lastest books are The Plots against Hitler (Houghton Mifflin Harcourt), a study of the anti-Nazi resistance in the German army, and Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan (Cornell University Press), on the culture of insubordination in the Japanese Imperial Army and the roots of the Pacific War. Currently, he is studying military adventurism in the East Asian sphere in the late 19th and early 20th centuries, and is a co-author in projects on the dynamics of unplanned massacres and the transnational history of espionage in the twentieth century. He is also writing a book on Nazi intelligence veterans in the Cold War.

In addition, Danny Orbach runs "The Owl", a blog on politics and history in Hebrew, and the podcast "Triple Agent" on intelligence and espionage. He also contributes regularly to the Israeli media on issues of military history and national security.

 

קראו פחות
שחר אורלינסקי

שחר אורלינסקי

מלגאית ברברה ומורטון מנדל לדוקטורנטים במדעי הרוח והחברה. מחקר הדוקטורט שלי עוסק בעבדות ויחסי תלות בימי הביניים המוקדמים בצפון אירופה.

רועי אירני

רועי אירני

רועי הוא תלמיד לתואר מוסמך בבית הספר להיסטוריה ובמרכז לייפר ללימודי מגדר. מלגאי בתכנית מנדל לתלמידי מוסמך מצטיינים במדעי הרוח. מתעתד לעסוק במסגרת עבודת התזה שלו בנורמות של גבריות ומיניות בתל אביב הבורגנית של שנות החמישים, תוך שימוש בהיסטוריה אוראלית והיסטוריה מסמכית. את המחקר הוא עורך בהנחיית פרופ' משה סלוחובסקי.

אורי ארמן

אורי ארמן

נושא המחקר שלי הוא "דמות זמר האופרה בבריטניה, 1840-1770". מחקר זה מבקש להאיר תפיסות תרבותיות ותהליכי עומק בחברה הבריטית בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19

קרא עוד
, וזאת באמצעות התחקות אחר התנודות בדמותם ותדמיתם הציבורית של זמרות וזמרי אופרה. בניגוד למיתוס ה"אומה ללא מוזיקה", ניתן היה למצוא בבריטניה של המאה ה-18 מגוון רחב ומקיף של תרבויות מוזיקליות מסוגים שונים – מועדוני גלי וקאטצ', מוזיקה של גני התענוגות, ומעל הכל - אורטוריות, בעיקר אלו של גיאורג פרידריך הנדל, אשר הפכו למאפיין יסוד בזהות הלאומית הבריטית. תרבויות שירה אלו היוו גורם מלכד עבור אוכלוסיות מגוונות ובהקשרים שונים לאורך המאה.

גם האופרה, מדיום תיאטרלי-מוזיקלי איטלקי במקורו, הלכה וכבשה לבבות בחברה הבריטית בתקופה זו, אך בניגוד לז'אנרים המוזיקליים האחרים, מן הרגעים הראשונים התלווה אליה שיח ציבורי חריף אשר ביקש לסמן אותה, ובעיקר את זמריה, כנטע זר בחברה הבריטית. שיח זה פותח לנו צוהר משמעותי להבנת עולמם ותפיסותיהם התרבותיות של בריטים בני הזמן.

במחקרי אני מתמקד בעשורים האחרונים של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, שכן תקופה זו, על תהפוכותיה הפוליטיות והתרבותיות, הייתה נקודת מפנה בהתקבלותו של המדיום האופראי בבריטניה - בין אם ככלי לטיפוח רגש לאומי (אופרה אנגלית כפורצת נתיב חדש בביטוי זהות לאומית) או כחלק מאידאל רומנטי-קוסמופוליטי.

במקביל, עלה בתקופה זו דור של זמרי אופרה בריטיים מקומיים, כולם ווירטואוזיים ברמה עולמית, אשר נדמו כמבטיחים את מקומו של זמר האופרה כמוקד הזדהות על הבמה הלאומית. ואולם, חשדנותו של הקהל הבריטי כלפי הזמר ומלאכתו חתרה תדיר תחת תהליך זה, בשלושה מישורים עיקריים: הזמר נתפס כמעוות של השפה, כבעל גופניות חריגה הגובלת בפאתולוגיה וכנוטה להתנהגות אנטי-חברתית וא-מוסרית. תכונות אלו פורשו כמצביעות על מהותו הכוזבת של זמר האופרה, ובכך סיכלו את יומרתו של המדיום האופראי ל"אמת" אמנותית. אני כותב את העבודה בהנחייתם של פרופ' דרור ורמן מהחוג להיסטוריה ופרופ' רות הכהן מהחוג למוזיקולוגיה.

קראו פחות
סטיבן אשהיים

פרופ' סטיבן אשהיים

mssteve@mscc.huji.ac.il

מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה, בהיסטוריה גרמנית-יהודית, ובהיסטוריה גרמנית מודרנית.
 

עופר אשכנזי

פרופ' עופר אשכנזי

המדור המודרני, היסטוריה גרמנית מודרנית
02-5883776
ofer.ashkenazi@mail.huji.ac.il
חדר 6508
שעות קבלה:בתיאום מראש

מתמחה בהיסטוריה של גרמניה ושל יהודי גרמניה במאה העשרים. פרסומיו עוסקים בנושאים כגון ההתנסות היהודית בגרמניה הנאצית, הגירה מגרמניה ואל גרמניה, תנועת השלום האירופאית בין מלחמות העולם, והשיח על הנאציזם בגרמניה שלאחר המלחמה. במחקריו מושם דגש על תרבות ויזואלית—ובמיוחד קולנוע וצילום—והמקום שלה בשיח האינטלקטואלי והפוליטי.

קרא עוד
ספרו החדש, Anti-Heimat Cinema, עוסק באופן בו יהודים דמיינו את "המולדת" הגרמנית מתוך דיאלוג עם השיח על הזהות הלאומית הגרמנית בין השנים 1918-1968. הספר מראה כיצד אנשי קולנוע יהודים שילבו את נקודת המבט שלהם, כמי שהוגדרו כזרים אך השתלבו בלב התרבות המקומית, בזרם המרכזי של התרבות הלאומית הגרמנית. הדיון שלהם ב"מולדת" כלל ביקורת על תפיסות לאומניות או אתניות של זהות לאומית גרמנית, וההגירה הכפויה של רבים לאחר 1933 הביאה לכך שתפיסות ביקורתיות אלה השתלבו בתרבויות לאומיות שוות ברחבי העולם.

פרוייקט המחקר הנוכחי שלו עוסק בצילום יהודי בגרמניה מהשנים האחרונות של רפובליקת ויימאר ועד שנות השיקום שלאחר מלחמת העולם השניה. ניתוח התמונות שצילמו יהודים בשנים הרות גורל אלה מאפשר לראות את המציאות "מתוך עיניהם" של מי שחוו את התקופה: כיצד תפסו את המציאות המשתנה, את מקומם בתוכה, וכיצד דמיינו את העבר והעתיד של החיים בגרמניה.

פרסומים נבחרים:

ספרים וקבצי מאמרים:

  • Ofer Ashkenazi, Anti-Heimat Cinema: The Invention of the German Landscape by Jewish Filmmakers, 1918-1968 (Michigan University Press, 2020)
  • עופר אשכנזי, דוד ברגל, ערן רולניק (עורכים), איינשטיין, פרויד, והמלחמה הבאה: "למה מלחמה"? (כרמל, 2018)
  • Ofer Ashkenazi, Udi Greenberg, Noah Strote (eds.), “From Weimar to the Cold War,” special issue of New German Critique 126 (November 2015)
  • Ofer Ashkenazi, Weimar Film and Modern Jewish Identity (Palgrave-McMillan, 2012)
  • עופר אשכנזי, הליכה אל עבר הלילה: רציונליות וזהות בקולנוע של רפובליקת ויימאר (עם עובד 2010).

מאמרים:

  • Ofer Ashkenazi, Jakob F. Dittmar, “Migration, Exile and Displacement in Graphic Life Narratives,” A/B: Auto / Biography Studies (forthcoming 2020)
  • Ofer Ashkenazi, Guy Miron, “Jewish Vacations in Nazi Germany: Reflections on Time and Space amid an Unlikely Respite,” Jewish Quarterly Review 110.3 (Summer 2020): 523-552
  • Ofer Ashkenazi, “Hidden in Plain Sight: The Nakba and the Heritage of the Israeli Historians’ Debate,” Zeithistorische Forschungen 16.3 (2019): 549-563
  • Ofer Ashkenazi, “Exile At Home: Jewish Amateur Photography under National Socialism, 1933–1939,” Leo Baeck Institute Yearbook 64:1 (2019): 115-140.
  • Ofer Ashkenazi, "Transnational Antiwar Activity in the Third Reich: The Nazi Branch of the New Commonwealth Society," German History 36.2 (June 2018): 207-228
  • Ofer Ashkenazi, "Improbable Twins: The Bifurcating Heritage of Weimar Culture in Helmar Lerski and Walter Frentz’s Kulturfilms," German Studies Review 40.3 (2017): 527-548

Ofer Ashkenazi, “The Non-Heimat Heimat: Landscapes and Identity in German-Jewish Films, from Weimar to the Cold War,” New German Critique 126 (November 2015): 155-144

קראו פחות
אלישבע באומגרטן

פרופ' אלישבע באומגרטן

המדור הקדם מודרני, תרבות דת ומגדר בימי הביניים
elisheva.baumgarten@mail.huji.ac.il
בניין רבין, חדר 4006
שעת קבלה: יום ב' 11:00 עד 10:00 ובתיאום מראש

מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים.

קרא עוד

 

ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים (הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, 2014). ספרה השלישי עסק באופן שבו ניתן ללמוד על חיי יום מתוך פירושי מקרא ויצא לאור באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2022. 

בשנים האחרונות באומגרטן ניהלה פרויקט מחקר – "אל מעבר לאליטה: חיי יום יום יהודיים בימי הביניים".

 

 

קראו פחות
מנחם בלונדהיים

פרופ' מנחם בלונדהיים

המדור המודרני, תקשורת, היסטוריה אמריקאית
02-5883843
mblond@huji.ac.il
מדעי הרוח, חדר 6623
שעות קבלה: יום ג', 16:00-17:00

אני חבר סגל בחוג להיסטוריה ובמחלקה לתקשורת, ומשמש כראש המרכז ללימודים אמריקניים. מחקרי עוסק בהיסטוריה של התקשורת ובתקשורת בהיסטוריה, בדגש על היסטוריה אמריקנית והיסטוריה יהודית. כמי שהיה יזם בתעשיית ההיי-טק בראשית פיתוחה של התקשורת הדיגיטלית המהירה אני חוקר גם את ביצועיהן ומשמעותן של טכנולוגיות תקשורת, ישנות כחדשות.

קרא עוד

למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, הייתי ממקימי מכון הרטמן ולמדתי לתואר שני ושלישי באוניברסיטת הרווארד. זכיתי במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעי הרוח בארה"ב (NEH) ממוסד הסמית'סוניאן, מספריית הקונגרס ומאוניברסיטת פנסילבניה, כמו גם מגורמי מימון תחרותיים בארץ. כיום עומדים לרשותי מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע וממכון סמארט.

מעבר לתפקידי בחוג, אני משמש כראש האקדמי של לימודי התואר הראשון בבי"ס לתלמידים מחו"ל  ע"ש רוטברג, כיועץ בכיר לדיקן רוח, ובעוד ועדות ומסגרות אקדמיות ומקצועיות באוניברסיטה ומחוצה לה, בארץ ובחו"ל. משך שנים הרבה  כיהנתי כראש המכון לקומוניקציה ע"ש משפחת סמארט באוניברסיטה העברית וכראש המחלקה לתקשורת. בנוסף, שימשתי בין השאר כראש הוועדה המייעצת לדיגיטציה בספרייה הלאומית החדשה, כיועץ לחברות בתחום התקשורת בארץ ובחו"ל, וכאנליסט לענייני ארה"ב בגופי מדיה כתובה, אלקטרונית, ודיגיטלית.

 

קראו פחות
עידית בן אור

עידית בן אור

דוקטורנטית במחלקה להיסטוריה ומלגאית סכוליון בקבוצת "חומרים לשינוי". חוקרת היסטוריה של כסף וכלכלות מקומיות במאה ה-18 בבריטניה.

יותם בן חורין

יותם בן חורין

אני מתעניין בהיסטוריה מודרנית של כיבוש, הגירה והתיישבות במרחב הים-תיכוני בכלל והאלג'יראי בפרט.

קרא עוד
 במהלך התואר השני אני מתמקד במפגשים הבינתרבותיים באלג'יריה ובהשלכות שלהם על התגבשות זהויות חדשות בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

קראו פחות
חדווה בן-ישראל

פרופ' חדווה בן-ישראל

benisra@mscc.huji.ac.il

עוסקת בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של אירופה וחוגי השפעתה מהמהפכה הצרפתית ועד היום, ובמיוחד בהיסטוריה בריטית, בחקר כתיבת ההיסטוריה, ובלאומיות השוואתית כולל הציונות

בֹעז ברגר

בֹעז ברגר

דוקטורנט במחלקה להיסטוריה ומלגאי מוסה. חוקר היסטוריה של תרבות פוליטית בבריטניה בין המהפכה האמריקאית לצרפתית. עוסק בשאלות של אחריות פוליטית ורפורמות מוסריות. כותב בהנחיית פרופ' דרור ורמן.

יצחק ברודני

ד"ר יצחק ברודני

המדור המודרני, היסטוריה של ברית המועצות
02-5883769
ybrudny@aol.com
בניין מדעי החברה, חדר 4317.
שעת קבלה: בתיאום מראש.
פרופ' ברודני מלמד בחוג למדע המדינה והיסטוריה. תחומי העניין העיקריים שלו כוללים לאומיות וקונפליקטים אתניים; תנועות חברתיות, בחירות, מפלגות פוליטיות ומוסדות פוליטיים במדינות הקומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר.
rotem geva

ד"ר רותם גבע

המדור המודרני, היסטוריה של הודו המודרנית
02-5883580
rotem.geva2@mail.huji.ac.il
חדר 6120.
שעות קבלה: בתיאום מראש.

אני היסטוריונית של הודו המודרנית ותחומי המחקר וההוראה שלי כוללים קולוניאליזם, לאומיות, היסטוריה אורבנית, חלוקות טריטוריאליות ואלימות המונית. השלמתי את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון ומחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטה העברית בפרויקט המחקר JudgingHistories של European Research Council (ERC) שעוסק בהיסטוריה הגלובלית של מלחמת העולם השנייה.

קרא עוד
מאז 2016 אני חברת סגל בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודי אסיה. ספרי Delhi Reborn: Partition and Nation Building in India’s Capital (Stanford University Press, 2022) עוסק בהיסטוריה של העיר דלהי בתקופת המעבר מקולוניאליזם לעצמאות, מעבר שהיה כרוך בחלוקתה של הודו ובאלימות המונית וחילופי אוכלוסין בדלהי. אני מלמדת את קורס "המבוא להודו המודרנית" וכן מגוון של סמינרים העוסקים בהיסטוריה ובחברה ההודית המודרנית והעכשווית, בכלל זה: "מגדר ומיניות בהודו המודרנית"; "הודו, פקיסטן והמלחמה הקרה"; "הבריטים בהודו: היסטוריה של קולוניאליזם"; "לאום, טריטוריה ואלימות המונית במאה העשרים"; "גאנדהי בהיסטוריה העולמית", "העיר הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית בהודו".

 

קראו פחות
אנה גוטגרץ

אנה גוטגרץ

המחקר שלי עוסק בהתגבשות הנוף העירוני בירושלים הפרנקית במהלך ששת העשורים הראשונים של המאה ה-12, תקופה בה חלו שינויים מואצים בפניה של העיר בעקבות כיבושה על ידי הצלבנים.

קרא עוד
הוא מושתת על מסד נתונים כרונולוגי ומרחבי המקיף טווח רחב של מקורות שונים מן התקופה הנידונה. מסד נתונים זה מאפשר התחקות אחר מגמות ונדבכים שונים בהתפתחות העירונית של ירושלים שטרם נחקרו. כך למשל, באמצעות ניתוח התעודות הפרנקיות המחקר בוחן את דפוסי הפעילות הכלכלית בעיר ואת זיקתם למוסדות החשובים שפעלו בה, דוגמת כנסיית הקבר וההוספיטל. נושאים נוספים שנבחנים בעבודה כוללים מבנים חברתיים שהשפיעו על היווצרות הנוף העירוני בירושלים, והיחס בין העיר לספר החקלאי שלה. חשיפת מגמות סוציו-אקונומיות כגון אלה מאפשרת להראות כיצד גורמים שונים שפעלו בירושלים עיצבו את הנוף העירוני, כמו גם לבחון את ירושלים הפרנקית בהקשרים חברתיים, כלכליים ודתיים רחבים יותר.

קראו פחות
huji

פרופ' יוסף גייגר

geiger@mscc.huji.ac.il

מתמחה בביוגרפיות והיסטוריוגרפיות מן העת העתיקה, מוטיבים קלאסיים באמנות אירופאית, השפה היוונית בספרות תלמודית, ואזכורים קלאסיים בספרות מודרנית.