פרוייקט המחקר השני שלי עסק בהתפתחות הרגלי ויזואליזציה וארגון ידע של תלמידים ומורים בין 1200 ו 1500, ובתוך כך בהיסטוריה קוגניטיבית ובהיתכנותה. ביליתי זמן נכבד בשיטוט בכתבי יד, בחיפוש אחר דיאגרמות עץ ששרטטו מורים וסטודנטים בשוליהם ובעזרת ניתוח כמותי גיליתי את היקפה העצום של התופעה וניתחתי את משמעותה של הפרקטיקה הזו. תוצאות המחקר הזה יופיעו בספר Lines of Thought: branching Diagrams and the Medieval Mind בהוצאת אוניברסיטת שיקגו. הפרוייקט החדש שלי עוסק בפרשנות מילולית ורחנית כאסטרטגיות תרבותיות ובהיסטוריה תרבותית של אסוציאציות ואנלוגיות בחברה הצרפתית בימי הביניים המאוחרים, הן בתחומים דתיים והן בחצרות אבירים ושירי אהבה לגבירות.

את הדיונים התיאורטים אני אוהבת להציב בין שלל טקסטים אחרים, בתוך ההוויה התוססת של היווצרות מוסד האוניברסיטה, במנזרים, בפוליטיקה, בספרות, בארכיטקטורה ובמוזיקה של התקופה. המאות ה-11 עד ה-13 מפתיעות אותי כל פעם מחדש במקוריות ובתעוזה של אנשיהן, למן כתיבת חיבורים סכולסטיים עצומי ממדים ועד הקתדרלות והמוטטים המסובכים, מאקטיביסטים דתיים חדורי מוטיבציה ועד לטורנירים מטורפים, שלטי אבירים וציציות קסדה מעוטרות להחריד. אני אוהבת לצלול עם תלמידים ישירות ובלי הודעה מוקדמת לתוך מקורות וכתבי יד מן התקופה מסוגים שונים ומשונים, ולבנות יחד תמונה של תרבות שהזר והמוכר משמשים בה בערבוביה מפתיעה. לימדתי ואני מלמדת קורסים על תנועות דתיות (נזירים ומינים כאחד), על מצבי תודעה, ידע, על העיר פריז בימי הביניים, היסטוריה מוסדית ואינטלקטואלית של אוניברסיטת פריז ועל אידאל האבירות בספרות הארתוריאנית ובהיסטוריה של ימי הביניים המאוחרים (אבירי השולחן העגול).

פרסומים נבחרים:

*Ayelet Even-Ezra, Lines of Thought: Branching Diagrams and the Medieval Mind (Chicago: The University of Chicago Press, 2021)

*Ayelet Even-Ezra, Ecstasy in the Classroom: Trance, Self, and the Academic Profession (New York: Fordham University Press; 2019) 

גם האופרה, מדיום תיאטרלי-מוזיקלי איטלקי במקורו, הלכה וכבשה לבבות בחברה הבריטית בתקופה זו, אך בניגוד לז'אנרים המוזיקליים האחרים, מן הרגעים הראשונים התלווה אליה שיח ציבורי חריף אשר ביקש לסמן אותה, ובעיקר את זמריה, כנטע זר בחברה הבריטית. שיח זה פותח לנו צוהר משמעותי להבנת עולמם ותפיסותיהם התרבותיות של בריטים בני הזמן.

במחקרי אני מתמקד בעשורים האחרונים של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, שכן תקופה זו, על תהפוכותיה הפוליטיות והתרבותיות, הייתה נקודת מפנה בהתקבלותו של המדיום האופראי בבריטניה - בין אם ככלי לטיפוח רגש לאומי (אופרה אנגלית כפורצת נתיב חדש בביטוי זהות לאומית) או כחלק מאידאל רומנטי-קוסמופוליטי.

במקביל, עלה בתקופה זו דור של זמרי אופרה בריטיים מקומיים, כולם ווירטואוזיים ברמה עולמית, אשר נדמו כמבטיחים את מקומו של זמר האופרה כמוקד הזדהות על הבמה הלאומית. ואולם, חשדנותו של הקהל הבריטי כלפי הזמר ומלאכתו חתרה תדיר תחת תהליך זה, בשלושה מישורים עיקריים: הזמר נתפס כמעוות של השפה, כבעל גופניות חריגה הגובלת בפאתולוגיה וכנוטה להתנהגות אנטי-חברתית וא-מוסרית. תכונות אלו פורשו כמצביעות על מהותו הכוזבת של זמר האופרה, ובכך סיכלו את יומרתו של המדיום האופראי ל"אמת" אמנותית. אני כותב את העבודה בהנחייתם של פרופ' דרור ורמן מהחוג להיסטוריה ופרופ' רות הכהן מהחוג למוזיקולוגיה.

פרוייקט המחקר הנוכחי שלו עוסק בצילום יהודי בגרמניה מהשנים האחרונות של רפובליקת ויימאר ועד שנות השיקום שלאחר מלחמת העולם השניה. ניתוח התמונות שצילמו יהודים בשנים הרות גורל אלה מאפשר לראות את המציאות "מתוך עיניהם" של מי שחוו את התקופה: כיצד תפסו את המציאות המשתנה, את מקומם בתוכה, וכיצד דמיינו את העבר והעתיד של החיים בגרמניה.

פרסומים נבחרים:

ספרים וקבצי מאמרים:

• Ofer Ashkenazi, Anti-Heimat Cinema: The Invention of the German Landscape by Jewish Filmmakers, 1918-1968 (Michigan University Press, 2020)
• עופר אשכנזי, דוד ברגל, ערן רולניק (עורכים), איינשטיין, פרויד, והמלחמה הבאה: "למה מלחמה"? (כרמל, 2018)
• Ofer Ashkenazi, Udi Greenberg, Noah Strote (eds.), “From Weimar to the Cold War,” special issue of New German Critique 126 (November 2015)
• Ofer Ashkenazi, Weimar Film and Modern Jewish Identity (Palgrave-McMillan, 2012)
• עופר אשכנזי, הליכה אל עבר הלילה: רציונליות וזהות בקולנוע של רפובליקת ויימאר (עם עובד 2010).

מאמרים:

• Ofer Ashkenazi, Jakob F. Dittmar, “Migration, Exile and Displacement in Graphic Life Narratives,” A/B: Auto / Biography Studies (forthcoming 2020)
• Ofer Ashkenazi, Guy Miron, “Jewish Vacations in Nazi Germany: Reflections on Time and Space amid an Unlikely Respite,” Jewish Quarterly Review 110.3 (Summer 2020): 523-552
• Ofer Ashkenazi, “Hidden in Plain Sight: The Nakba and the Heritage of the Israeli Historians’ Debate,” Zeithistorische Forschungen 16.3 (2019): 549-563
• Ofer Ashkenazi, “Exile At Home: Jewish Amateur Photography under National Socialism, 1933–1939,” Leo Baeck Institute Yearbook 64:1 (2019): 115-140.
• Ofer Ashkenazi, "Transnational Antiwar Activity in the Third Reich: The Nazi Branch of the New Commonwealth Society," German History 36.2 (June 2018): 207-228
• Ofer Ashkenazi, "Improbable Twins: The Bifurcating Heritage of Weimar Culture in Helmar Lerski and Walter Frentz’s Kulturfilms," German Studies Review 40.3 (2017): 527-548

Ofer Ashkenazi, “The Non-Heimat Heimat: Landscapes and Identity in German-Jewish Films, from Weimar to the Cold War,” New German Critique 126 (November 2015): 155-144

תואר ראשון למדתי באוניברסיטה העברית, הייתי ממקימי מכון הרטמן והשלמתי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת הרווארד. זכיתי במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעי הרוח בארה"ב (NEH), ממוסד הסמית'סוניאן, מספריית הקונגרס ומאוניברסיטת פנסילבניה, כמו גם מגורמי מימון תחרותיים בארץ. כיום עומדים לרשותי מענקי מחקר מקרן טמפלטון וממרכז המחקר דעת המקום שבמימון הקרן הלאומית למדע.

אני משמש כראש מכון המחקר ע"ש טרומן לקידום השלום, כיו"ר הוועדה האקדמית של ארכיון הסרטים היהודים ע"ש ספילברג, ובעוד ועדות ומסגרות אקדמיות ומקצועיות. משך שנים הרבה כיהנתי כראש המכון לקומוניקציה ע"ש משפחת סמארט באוניברסיטה העברית, הייתי ראש המחלקה לתקשורת וראש לימודי התואר הראשון בבי"ס רוטברג. שימשתי גם כראש הוועדה המייעצת לדיגיטציה בספרייה הלאומית החדשה, כיועץ לחברות בתחום התקשורת בארץ ובחו"ל, וכאנליסט לענייני אמריקה בגופי מדיה.

פרופ' דקל-חן כיהן כיו"ר האקדמי של מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה וגם כיו"ר החוג ללימודים רוסיים והחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריו פורסמו בבתי הוצאה לאור באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אינדיאנה, מאגנס ובשורה ארוכה של כתבי עת מובילים בחו"ל. מחקריו עוסקים בעולם היהודי המודרני, מדעי הרוח היישומיים (Applied Humanities), טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, היסטוריה חקלאית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) ובהגירה בעת החדשה. 

בשנת 2014 הוא הקים עם בניו את ביכורים: כפר הנוער למצוינות באומנויות הבמה. הכפר ממוקם במועצה אזורית אשכול ונועד ליצור חינוך אומנותי ברמה כלל-עולמית עבור בני נוער מוכשרים מהפריפריות בישראל.

Selected Publications:

Farming the Red Land: Jewish Agricultural Colonization and Local Soviet Power, 1923-1941. New Haven: Yale University Press, 2005.

Mahane meshutaf? Kooperatsiia b'hityashvut ha-yehudit ha-haklait be-Rusya u-beolam, 1890-1941. Jerusalem: Magnes Press & Yad Tebenkin Press, 2008.

Editor (with David Gaunt, Natan Meir, Israel Bartal), Anti-Jewish Violence: Rethinking the Pogrom in East European History. Bloomington: Indiana University Press, 2010.

Editor (with Eugene Avrutin and Robert Weinberg), Ritual Murder in Russia, Eastern Europe and Beyond: New Histories of an Old Accusation. Bloomington: Indiana University Press, 2017.

“Putting Agricultural History to Work: Global Action Today from a Communal Past.” Featured article in: Agricultural History 94, no. 4 (2020): 512-544.

“A Response to R. Douglas Hurt, Ben Nobbs-Thiessen and Nahum Karlinsky.” Agricultural History 94, no. 4 (Fall 2020): 562-567.

“Israeli Reactions in a Soviet Moment: Reflections on the 1970 Leningrad Affair.” Kennan Cable #58. September 2020. 

“A Light unto the Nations? A Stalled Vision for the Future of the Humanities.” AJS Perspectives. Fall 2020, pp. 56-58.

“Transnational Intervention and its Limits: The Case of Interwar Poland.” Journal of Modern Jewish Studies 17, no. 3 (2018): 265-286.

“Between Myths, Memories, History and Politics: Creating Content for Moscow’s Jewish Museum and Tolerance Center.” The Public Historian 40, no. 4 (2018): 91-106.

“Philanthropy, Diplomacy and Jewish Internationalism.” In: The Cambridge History of Judaism, Volume VIII: The Modern Period, c. 1815 – c. 2000. Edited by Mitchell Hart and Tony Michels. Cambridge University Press, 2017.

“Jewish Threads in the Fabric of International History.” In: International History in Theory and Practice. Edited by Barbara Haider-Wilson, William Godsey, Wolfgang Mueller, pp. 477-500. Vienna: Verlag der Osterreichischen Akademie der Wissenschaften, 2017.

“Dueling Visions of Rebirth: Interwar Palestine versus Soviet Russia,” Journal of Jewish Identities 9, no. 2 (July 2016): 139-157.

“Rethinking Boundaries in the Jewish Diaspora from the FSU.” In: The New Jewish Diaspora: Russian-Speaking Immigrants in the United States, Israel and Germany. Edited by Zvi Gitelman, pp. 77-88. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 2016.

“Faith Meets Politics and Resources: Reassessing Modern Transnational Jewish Activism.” In: Purchasing Power: The Economics of Modern Jewish History. Edited by Rebecca Kobrin and Adam Teller, pp. 216-237. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2015.

“Liberal Answers to the ‘Jewish Question’: Then and Now.” In: Church and Society in Modern Russia. Edited by Elise Wirtschafter and Manfred Hildermeier, pp. 133-156. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2015

“East European Jewish Migration: Inside and Outside,” East European Jewish Affairs 44, no. 3 (December 2014): 154-170.

"A Durable Harvest: Reevaluating the Russia-Israel Axis in the Jewish World." In: Bounded Mind and Spirit: Russia and Israel, 1880-2010. Edited by Brian Horowitz and Shai Ginsburg, pp. 109-129. Bloomington, IN: Slavica Publishers, 2013.

“Activism as Engine: Jewish Internationalism, 1880s-1980s.” In: Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750, pp. 269-291. Edited by Abigail Green and Vincent Viaene. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan, 2012.

“Crimea 2008: A Lesson about Uses and Misuses of History,” East European Jewish Affairs 39, no. 1 (April 2009): 101-105.

“‘New’ Jews of the Agricultural Kind: A Case of Soviet Interwar Propaganda,” Russian Review 66 (July 2007): 424-50.

“An Unlikely Triangle: Philanthropists, Commissars, and American Statesmanship Meet in Soviet Crimea, 1922-37.” Diplomatic History 27, no. 3 (2003): 353-376.

“Farmers, Philanthropists, and Soviet Authority: Rural Crimea and Southern Ukraine, 1923-1941.” Kritika: Explorations in Russian and Eurasian History 4, no. 4 (Fall 2003): 849-885.

בכוונתי לבחון מה קרה לדימוי היהודי כאשר המטען המסורתי השלילי שלו, כטיפוס שמטרתו ומהותו לצבור רווחים פיננסיים, הפך עם המהפכה הפיננסית והצרכנית לנורמה כלכלית רצויה: באלו הקשרים נשמר דימוי היהודי כתמונת ניגוד של נורמה כלכלית (ובאלו אופנים הדבר נעשה), ובאלו הקשרים הפך דימוי היהודי לחיובי ולגורם פרודוקטיבי בהתעצבות תפיסת הסדר הכלכלי המודרני? בחינה של המטען הכלכלי של דימוי היהודיוּת מפרספקטיבה שכזו, יכולה לספר את סיפור שינוי המנטליות הכלכלית באופן מורכב יותר ולהאיר על היבטים חדשים של ההינתקות מחד והמשכיות הקשר מאידך בין הספֵירה הכלכלית לדתית בתקופה זו. עבודתי נעשית בהנחייתו של פרופ' דרור ורמן.