צוות

איה אלידע

ד"ר איה אלידע

ראשת החוג להיסטוריה
המדור המודרני, היסטוריה גרמנית בעת החדשה המוקדמת
חדר 6507.
שעות קבלה: בתיאום מראש
02-5883765

מרצה בכירה בחוג להיסטוריה. עוסקת בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים, קשרים תרבותיים בין יידיש וגרמנית, והיסטוריה תרבותית וחברתית של שפה ותרגום.

קרא עוד
 לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי חמש שנים בגרמניה, כדוקטורנטית אורחת במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת מינכן, ושלוש שנים נוספות כפוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה. ספרי, על העיסוק הנוצרי ביידיש בעת החדשה המוקדמת, הופיע ב- 2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד (לקישור לחצו כאן). הספר בוחן את התופעה הייחודית, שאינה מוכרת כמעט במחקר ההיסטורי המודרני, של "יידישיזם נוצרי", דהיינו העניין של מחברים נוצרים בשפת היידיש ובספרותה בעולם הגרמני, מראשית המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-18. הספר מתחקה אחר הסיבות שהניעו נוצרים לעסוק דווקא ביידיש, ודן באופנים השונים בהם תארו וייצגו המחברים הנוצרים את השפה היהודית וספרותה בכתביהם. בכך, הספר מבקש לתרום לחקר ההיסטוריה של יחסי יהודים-נוצרים, וכן לשפוך אור על סוגיות לשוניות, תרבותיות, תאולוגיות וחברתיות רחבות יותר, שהעסיקו מלומדים נוצרים בגרמניה של העת החדשה המוקדמת.
הפרוייקט הנוכחי שלי עוסק בהיסטוריה התרבותית של תרגומים מיידיש לגרמנית, מהמאה ה- 16 ועד ימינו.

קראו פחות
איילת אבן-עזרא

ד"ר איילת אבן-עזרא

המדור הקדם מודרני, היסטוריה אינטלקטואלית ודתית
חדר 6514.
שעת קבלה: בתיאום מראש

אני חוקרת את התרבות האינטלקטואלית והדתית במאות ה-11 עד ה-15 במערב אירופה, ובפרט את תרבות האוניברסיטה הימי ביניימית. ומרותקת תמיד לשאלה איך אפשר לחשוב אחרת מאיך שלמדתי אני לחשוב, ואיך בכלל חושבים (ועל מה) אנשים מתקופות אחרות ותרבויות אחרות. לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי שנה בפריז במעבדת ה-IRHT המכון להיסטוריה של הטקסטים.

קרא עוד
ספרי הראשון, "אקסטזה בכיתה: טראנס, העצמי והמקצוע האקדמי בפריז הימי ביניימית Ecstasy in the Classroom: Trance, Self and the Academic Profession in Medieval Paris, יצא בהוצאת אונבירסיטת פורדהם, ועסק בתפיסתם של תיאולוגים בראשית ימי אוניברסיטת פריז את החווי האקסטטית ואת הידע שלהם עצמם.

פרוייקט המחקר השני שלי עסק בהתפתחות הרגלי ויזואליזציה וארגון ידע של תלמידים ומורים בין 1200 ו 1500, ובתוך כך בהיסטוריה קוגניטיבית ובהיתכנותה. ביליתי זמן נכבד בשיטוט בכתבי יד, בחיפוש אחר דיאגרמות עץ ששרטטו מורים וסטודנטים בשוליהם ובעזרת ניתוח כמותי גיליתי את היקפה העצום של התופעה וניתחתי את משמעותה של הפרקטיקה הזו. תוצאות המחקר הזה יופיעו בספר Lines of Thought: branching Diagrams and the Medieval Mind בהוצאת אוניברסיטת שיקגו. הפרוייקט החדש שלי עוסק בפרשנות מילולית ורחנית כאסטרטגיות תרבותיות ובהיסטוריה תרבותית של אסוציאציות ואנלוגיות בחברה הצרפתית בימי הביניים המאוחרים, הן בתחומים דתיים והן בחצרות אבירים ושירי אהבה לגבירות.

את הדיונים התיאורטים אני אוהבת להציב בין שלל טקסטים אחרים, בתוך ההוויה התוססת של היווצרות מוסד האוניברסיטה, במנזרים, בפוליטיקה, בספרות, בארכיטקטורה ובמוזיקה של התקופה. המאות ה-11 עד ה-13 מפתיעות אותי כל פעם מחדש במקוריות ובתעוזה של אנשיהן, למן כתיבת חיבורים סכולסטיים עצומי ממדים ועד הקתדרלות והמוטטים המסובכים, מאקטיביסטים דתיים חדורי מוטיבציה ועד לטורנירים מטורפים, שלטי אבירים וציציות קסדה מעוטרות להחריד. אני אוהבת לצלול עם תלמידים ישירות ובלי הודעה מוקדמת לתוך מקורות וכתבי יד מן התקופה מסוגים שונים ומשונים, ולבנות יחד תמונה של תרבות שהזר והמוכר משמשים בה בערבוביה מפתיעה. לימדתי ואני מלמדת קורסים על תנועות דתיות (נזירים ומינים כאחד), על מצבי תודעה, ידע, על העיר פריז בימי הביניים, היסטוריה מוסדית ואינטלקטואלית של אוניברסיטת פריז ועל אידאל האבירות בספרות הארתוריאנית ובהיסטוריה של ימי הביניים המאוחרים (אבירי השולחן העגול).

פרסומים נבחרים:

 

*Ayelet Even-Ezra, Lines of Thought: Branching Diagrams and the Medieval Mind (Chicago: The University of Chicago Press, 2021)

*Ayelet Even-Ezra, Ecstasy in the Classroom: Trance, Self, and the Academic Profession (New York: Fordham University Press; 2019) 

קראו פחות
דני אורבך

פרופ' דני אורבך

המדור המודרני, היסטוריה צבאית
חדר 6123
שעות קבלה: יום ב' 18:30-17:30
02-5883554

ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.

קרא עוד
שני ספריו האחרונים הם The Plots against Hitler, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ו Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japanעל תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה. "המזימות נגד היטלר" יצא גם במהדורה עברית (ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר) וכן מהדורות בצ'כית, איטלקית, ספרדית, קרואטית, רומנית ותאית,  ו"קללה על הארץ" תורגם לעברית בהוצאת אוניברסיטת תל אביב כ"בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן".

כעת, דני אורבך כותב ספר על מרגלים וסוכנים כפולים נאצים במלחמה הקרה, שעתיד לצאת בהוצאת Hurst הבריטית, ועורך ביחד עם עמיתים מחקרים על היסטוריה טרנס-לאומית של ריגול במאה ה-20 ודינמיקה של מעשי טבח לא מכוונים בזמן סכסוך אלים. כבלוגר פוליטי, הוא כותב באופן סדיר לתקשורת הישראלית, ובעבר כתב גם בג'רוזלם פוסט. מבחר ממאמריו האקדמיים ניתן לקרוא בדף שלו בacademia.edu, באתר שלו באמזון ובבלוג שלו, הינשוף. הוא גם מנהל את הפודקאסט "סוכן משולש" על מודיעין וריגול, שאפשר להאזין לו כאן.

 

 Dr. Danny Orbach is a military historian. A graduate of Harvard University, he specializes in the study of coups d'etat, political assassinations and military disobedience, and also in the dynamics of war crimes, military adventurism and the history of intelligence. His lastest books are The Plots against Hitler (Houghton Mifflin Harcourt), a study of the anti-Nazi resistance in the German army, and Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan (Cornell University Press), on the culture of insubordination in the Japanese Imperial Army and the roots of the Pacific War. Currently, he is studying military adventurism in the East Asian sphere in the late 19th and early 20th centuries, and is a co-author in projects on the dynamics of unplanned massacres and the transnational history of espionage in the twentieth century. He is also writing a book on Nazi intelligence veterans in the Cold War.

In addition, Danny Orbach runs "The Owl", a blog on politics and history in Hebrew, and the podcast "Triple Agent" on intelligence and espionage. He also contributes regularly to the Israeli media on issues of military history and national security.

 

קראו פחות
רועי אירני

רועי אירני

רועי הוא תלמיד לתואר מוסמך בבית הספר להיסטוריה ובמרכז לייפר ללימודי מגדר. מלגאי בתכנית מנדל לתלמידי מוסמך מצטיינים במדעי הרוח. מתעתד לעסוק במסגרת עבודת התזה שלו בנורמות של גבריות ומיניות בתל אביב הבורגנית של שנות החמישים, תוך שימוש בהיסטוריה אוראלית והיסטוריה מסמכית. את המחקר הוא עורך בהנחיית פרופ' משה סלוחובסקי.

אורי ארמן

אורי ארמן

נושא המחקר שלי הוא "דמות זמר האופרה בבריטניה, 1840-1770". מחקר זה מבקש להאיר תפיסות תרבותיות ותהליכי עומק בחברה הבריטית בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19

קרא עוד
, וזאת באמצעות התחקות אחר התנודות בדמותם ותדמיתם הציבורית של זמרות וזמרי אופרה. בניגוד למיתוס ה"אומה ללא מוזיקה", ניתן היה למצוא בבריטניה של המאה ה-18 מגוון רחב ומקיף של תרבויות מוזיקליות מסוגים שונים – מועדוני גלי וקאטצ', מוזיקה של גני התענוגות, ומעל הכל - אורטוריות, בעיקר אלו של גיאורג פרידריך הנדל, אשר הפכו למאפיין יסוד בזהות הלאומית הבריטית. תרבויות שירה אלו היוו גורם מלכד עבור אוכלוסיות מגוונות ובהקשרים שונים לאורך המאה.

גם האופרה, מדיום תיאטרלי-מוזיקלי איטלקי במקורו, הלכה וכבשה לבבות בחברה הבריטית בתקופה זו, אך בניגוד לז'אנרים המוזיקליים האחרים, מן הרגעים הראשונים התלווה אליה שיח ציבורי חריף אשר ביקש לסמן אותה, ובעיקר את זמריה, כנטע זר בחברה הבריטית. שיח זה פותח לנו צוהר משמעותי להבנת עולמם ותפיסותיהם התרבותיות של בריטים בני הזמן.

במחקרי אני מתמקד בעשורים האחרונים של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, שכן תקופה זו, על תהפוכותיה הפוליטיות והתרבותיות, הייתה נקודת מפנה בהתקבלותו של המדיום האופראי בבריטניה - בין אם ככלי לטיפוח רגש לאומי (אופרה אנגלית כפורצת נתיב חדש בביטוי זהות לאומית) או כחלק מאידאל רומנטי-קוסמופוליטי.

במקביל, עלה בתקופה זו דור של זמרי אופרה בריטיים מקומיים, כולם ווירטואוזיים ברמה עולמית, אשר נדמו כמבטיחים את מקומו של זמר האופרה כמוקד הזדהות על הבמה הלאומית. ואולם, חשדנותו של הקהל הבריטי כלפי הזמר ומלאכתו חתרה תדיר תחת תהליך זה, בשלושה מישורים עיקריים: הזמר נתפס כמעוות של השפה, כבעל גופניות חריגה הגובלת בפאתולוגיה וכנוטה להתנהגות אנטי-חברתית וא-מוסרית. תכונות אלו פורשו כמצביעות על מהותו הכוזבת של זמר האופרה, ובכך סיכלו את יומרתו של המדיום האופראי ל"אמת" אמנותית. אני כותב את העבודה בהנחייתם של פרופ' דרור ורמן מהחוג להיסטוריה ופרופ' רות הכהן מהחוג למוזיקולוגיה.

קראו פחות
עופר אשכנזי

פרופ' עופר אשכנזי

המדור המודרני, היסטוריה גרמנית מודרנית
חדר 6508
שעות קבלה:בתיאום מראש
02-5883776

מתמחה בהיסטוריה של גרמניה ושל יהודי גרמניה במאה העשרים. פרסומיו עוסקים בנושאים כגון ההתנסות היהודית בגרמניה הנאצית, הגירה מגרמניה ואל גרמניה, תנועת השלום האירופאית בין מלחמות העולם, והשיח על הנאציזם בגרמניה שלאחר המלחמה. במחקריו מושם דגש על תרבות ויזואלית—ובמיוחד קולנוע וצילום—והמקום שלה בשיח האינטלקטואלי והפוליטי.

קרא עוד
ספרו החדש, Anti-Heimat Cinema, עוסק באופן בו יהודים דמיינו את "המולדת" הגרמנית מתוך דיאלוג עם השיח על הזהות הלאומית הגרמנית בין השנים 1918-1968. הספר מראה כיצד אנשי קולנוע יהודים שילבו את נקודת המבט שלהם, כמי שהוגדרו כזרים אך השתלבו בלב התרבות המקומית, בזרם המרכזי של התרבות הלאומית הגרמנית. הדיון שלהם ב"מולדת" כלל ביקורת על תפיסות לאומניות או אתניות של זהות לאומית גרמנית, וההגירה הכפויה של רבים לאחר 1933 הביאה לכך שתפיסות ביקורתיות אלה השתלבו בתרבויות לאומיות שוות ברחבי העולם.

פרוייקט המחקר הנוכחי שלו עוסק בצילום יהודי בגרמניה מהשנים האחרונות של רפובליקת ויימאר ועד שנות השיקום שלאחר מלחמת העולם השניה. ניתוח התמונות שצילמו יהודים בשנים הרות גורל אלה מאפשר לראות את המציאות "מתוך עיניהם" של מי שחוו את התקופה: כיצד תפסו את המציאות המשתנה, את מקומם בתוכה, וכיצד דמיינו את העבר והעתיד של החיים בגרמניה.

פרסומים נבחרים:

ספרים וקבצי מאמרים:

  • Ofer Ashkenazi, Anti-Heimat Cinema: The Invention of the German Landscape by Jewish Filmmakers, 1918-1968 (Michigan University Press, 2020)
  • עופר אשכנזי, דוד ברגל, ערן רולניק (עורכים), איינשטיין, פרויד, והמלחמה הבאה: "למה מלחמה"? (כרמל, 2018)
  • Ofer Ashkenazi, Udi Greenberg, Noah Strote (eds.), “From Weimar to the Cold War,” special issue of New German Critique 126 (November 2015)
  • Ofer Ashkenazi, Weimar Film and Modern Jewish Identity (Palgrave-McMillan, 2012)
  • עופר אשכנזי, הליכה אל עבר הלילה: רציונליות וזהות בקולנוע של רפובליקת ויימאר (עם עובד 2010).

מאמרים:

  • Ofer Ashkenazi, Jakob F. Dittmar, “Migration, Exile and Displacement in Graphic Life Narratives,” A/B: Auto / Biography Studies (forthcoming 2020)
  • Ofer Ashkenazi, Guy Miron, “Jewish Vacations in Nazi Germany: Reflections on Time and Space amid an Unlikely Respite,” Jewish Quarterly Review 110.3 (Summer 2020): 523-552
  • Ofer Ashkenazi, “Hidden in Plain Sight: The Nakba and the Heritage of the Israeli Historians’ Debate,” Zeithistorische Forschungen 16.3 (2019): 549-563
  • Ofer Ashkenazi, “Exile At Home: Jewish Amateur Photography under National Socialism, 1933–1939,” Leo Baeck Institute Yearbook 64:1 (2019): 115-140.
  • Ofer Ashkenazi, "Transnational Antiwar Activity in the Third Reich: The Nazi Branch of the New Commonwealth Society," German History 36.2 (June 2018): 207-228
  • Ofer Ashkenazi, "Improbable Twins: The Bifurcating Heritage of Weimar Culture in Helmar Lerski and Walter Frentz’s Kulturfilms," German Studies Review 40.3 (2017): 527-548

Ofer Ashkenazi, “The Non-Heimat Heimat: Landscapes and Identity in German-Jewish Films, from Weimar to the Cold War,” New German Critique 126 (November 2015): 155-144

קראו פחות
אלישבע באומגרטן

פרופ' אלישבע באומגרטן

המדור הקדם מודרני, תרבות דת ומגדר בימי הביניים
בניין רבין, חדר 4006
שעת קבלה: יום ד', 12:00-10:00 (עדיף לתאם מראש)

מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים.

קרא עוד
ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים (הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, 2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מאמריה האחרים עוסקים בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים.

קראו פחות
מנחם בלונדהיים

פרופ' מנחם בלונדהיים

ראש מכון טרומן לקידום השלום
המדור המודרני, תקשורת, היסטוריה אמריקאית
מדעי הרוח, חדר 6623
שעות קבלה: יום ג', 19:30-18:00
02-5883843

אני חבר סגל בחוג להיסטוריה ובמחלקה לתקשורת, ומשמש כראש התכנית ללימודים אמריקניים. מחקרי עוסק בהיסטוריה של התקשורת ובתקשורת בהיסטוריה, בדגש על היסטוריה אמריקנית והיסטוריה יהודית.

קרא עוד
כמי שהיה יזם בתעשיית ההיי-טק בראשית פיתוחה של התקשורת הדיגיטלית המהירה אני חוקר גם את ביצועיהן ומשמעותן של טכנולוגיות תקשורת, ישנות כחדשות.

תואר ראשון למדתי באוניברסיטה העברית, הייתי ממקימי מכון הרטמן והשלמתי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת הרווארד. זכיתי במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעי הרוח בארה"ב (NEH), ממוסד הסמית'סוניאן, מספריית הקונגרס ומאוניברסיטת פנסילבניה, כמו גם מגורמי מימון תחרותיים בארץ. כיום עומדים לרשותי מענקי מחקר מקרן טמפלטון וממרכז המחקר דעת המקום שבמימון הקרן הלאומית למדע.

אני משמש כראש מכון המחקר ע"ש טרומן לקידום השלום, כיו"ר הוועדה האקדמית של ארכיון הסרטים היהודים ע"ש ספילברג, ובעוד ועדות ומסגרות אקדמיות ומקצועיות. משך שנים הרבה כיהנתי כראש המכון לקומוניקציה ע"ש משפחת סמארט באוניברסיטה העברית, הייתי ראש המחלקה לתקשורת וראש לימודי התואר הראשון בבי"ס רוטברג. שימשתי גם כראש הוועדה המייעצת לדיגיטציה בספרייה הלאומית החדשה, כיועץ לחברות בתחום התקשורת בארץ ובחו"ל, וכאנליסט לענייני אמריקה בגופי מדיה.

קראו פחות
יותם בן חורין

יותם בן חורין

אני מתעניין בהיסטוריה מודרנית של כיבוש, הגירה והתיישבות במרחב הים-תיכוני בכלל והאלג'יראי בפרט.

קרא עוד
 במהלך התואר השני אני מתמקד במפגשים הבינתרבותיים באלג'יריה ובהשלכות שלהם על התגבשות זהויות חדשות בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

קראו פחות
בֹעז ברגר

בֹעז ברגר

דוקטורנט במחלקה להיסטוריה ומלגאי מוסה. חוקר היסטוריה של תרבות פוליטית בבריטניה בין המהפכה האמריקאית לצרפתית. עוסק בשאלות של אחריות פוליטית ורפורמות מוסריות. כותב בהנחיית פרופ' דרור ורמן.

יצחק ברודני

ד"ר יצחק ברודני

המדור המודרני, היסטוריה של ברית המועצות
בניין מדעי החברה, חדר 4317.
שעת קבלה: בתיאום מראש.
02-5883769
פרופ' ברודני מלמד בחוג למדע המדינה והיסטוריה. תחומי העניין העיקריים שלו כוללים לאומיות וקונפליקטים אתניים; תנועות חברתיות, בחירות, מפלגות פוליטיות ומוסדות פוליטיים במדינות הקומוניסטיות לשעבר במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר.
rotem geva

ד"ר רותם גבע

המדור המודרני, היסטוריה של הודו המודרנית
חדר 6120.
שעות קבלה: סמסטר א': בשבתון, סמסטר ב': יום ד', 16:00-15:00.
02-5883580

אני היסטוריונית של הודו המודרנית ותחומי המחקר וההוראה שלי כוללים קולוניאליזם, לאומיות, היסטוריה אורבנית, חלוקות טריטוריאליות ואלימות המונית.

קרא עוד
השלמתי את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון ומחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטה העברית בפרויקט המחקר JudgingHistories של ה- European Research Council  שעוסק בהיסטוריה הגלובלית של מלחמת העולם השנייה. מאז 2016 אני חברת סגל בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודי אסיה. ספרי Delhi Reborn: Partition and Nation Building in India’s Capital (Stanford University Press, forthcoming) עוסק בהיסטוריה של העיר דלהי בתקופת המעבר מקולוניאליזם לעצמאות, מעבר שהיה כרוך בחלוקתה של הודו ובאלימות המונית וחילופי אוכלוסין בדלהי. אני מלמדת את קורס "המבוא להודו המודרנית" וכן מגוון של סמינרים העוסקים בהיסטוריה ובחברה ההודית המודרנית והעכשווית, בכלל זה: "מגדר ומיניות בהודו המודרנית"; "הודו, פקיסטן והמלחמה הקרה"; "הבריטים בהודו: היסטוריה של קולוניאליזם"; "לאום, טריטוריה ואלימות המונית במאה העשרים"; "העיר הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית בהודו".

 

קראו פחות
אנה גוטגרץ

אנה גוטגרץ

המחקר שלי עוסק בהתגבשות הנוף העירוני בירושלים הפרנקית במהלך ששת העשורים הראשונים של המאה ה-12, תקופה בה חלו שינויים מואצים בפניה של העיר בעקבות כיבושה על ידי הצלבנים.

קרא עוד
הוא מושתת על מסד נתונים כרונולוגי ומרחבי המקיף טווח רחב של מקורות שונים מן התקופה הנידונה. מסד נתונים זה מאפשר התחקות אחר מגמות ונדבכים שונים בהתפתחות העירונית של ירושלים שטרם נחקרו. כך למשל, באמצעות ניתוח התעודות הפרנקיות המחקר בוחן את דפוסי הפעילות הכלכלית בעיר ואת זיקתם למוסדות החשובים שפעלו בה, דוגמת כנסיית הקבר וההוספיטל. נושאים נוספים שנבחנים בעבודה כוללים מבנים חברתיים שהשפיעו על היווצרות הנוף העירוני בירושלים, והיחס בין העיר לספר החקלאי שלה. חשיפת מגמות סוציו-אקונומיות כגון אלה מאפשרת להראות כיצד גורמים שונים שפעלו בירושלים עיצבו את הנוף העירוני, כמו גם לבחון את ירושלים הפרנקית בהקשרים חברתיים, כלכליים ודתיים רחבים יותר.

קראו פחות
מור גלר

מור גלר

אני דוקטורנטית בחוג להיסטוריה, מלגאית מוסה, עמיתה במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית ועורכת לשעבר של כתב העת "היֹה היָה – במה צעירה להיסטוריה".

קרא עוד
עבודת הדוקטור שלי עוסקת בחיי יום-יום ובייצור ידע בגרמניה המזרחית, דרך מחקרי דעת הקהל שנערכו בה החל משנות השישים של המאה העשרים ועד לנפילת חומת ברלין. באמצעות ניתוח הסקרים והדו"חות האנליטיים שהפיקו מכוני המחקר המזרח־גרמניים, אני שואפת להבין את מטרות ומגבלות מפעל הסקרים, את התפקידים המרובים שאלה מילאו בשימור וברפורמה של מבני הכוח במדינה,  וכן את האופנים בהם חוקרים ונחקרים יצרו ופירשו סוגים שונים של ידע על אודות מציאות חייהם. מתוך כך, אני מבקשת להדגיש את חשיבות הסקרים בהיסטוריה התרבותית, החברתית והפוליטית של עידן הסוציאליזם המאוחר ולפענח את האופנים בהם העניקו למשתתפים בהם דרכים בלתי־צפויות לדמיין את עתיד(י)ה של גרמניה המזרחית.

העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' עופר אשכנזי.

קראו פחות
יעקב דויטש

ד"ר יעקב דויטש

המדור הקדם מודרני, ימי הביניים
המדור הקדם מודרני, העת החדשה המוקדמת
חדר 3108, בניין רבין.
שעת קבלה: סמסטר א' - יום ב' 11:00-1015 ובסמסטר ב' - יום ב', 13:00-12:15

מחקרו מתמקד ביחסי יהודים-נוצרים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ובמיוחד בהבראיזם נוצרי.

דן דינר

פרופ' דן דינר

המדור המודרני, היסטוריה של המאות ה-19 וה-20
חדר 6516. שעת קבלה: יום ב', 17:00-16:30
02-5880139

כהיסטוריון של העת החדשה המאוחרת על כל גווניה עיסוקי מתרכז במרחב המרכז-אירופי בעיקר במאות התשע-עשרה והעשרים

קרא עוד
בדגש על היסטוריה של כוח ושליטה, ארגונים ומוסדות פוליטיים, היסטוריוגראפיה, היסטוריה רעיונית והיסטוריה של המשפט.במוקד עומדת התקופה שבין מלחמות העולם. מבחינה אפיסטמית אני בוחן תקופה זו, המשויכת לכאורה להיסטוריה הכללית, מבעד לשאלות יהודיות ובהתאם לכך מתרכז מתודולוגית בסוגיית ההבחנה בין היהודי לכללי. לאחרונה פניתי לעסוק בתולדותיה של מלחמת העולם השנייה בהיבטיה הגלובאליים. ההתבוננות מבעד לאירועים שהתרחשו ב"פריפריה", מבקשת להאיר באור מחודש את המתרחש בחזיתות המרכזיות וליצור ראייה כוללת ומאוזנת של המלחמה. חוויות קיומיות, זיכרון ובמיוחד סוגיית ההערכה המושכלת של תופעות ותהליכים היסטוריים הם המוטיבים המרכזיים, המניעים מחקר זה.

Focusing on late modernity in its diverse manifestations, I explore, within the temporal frame of the 19th and 20th centuries and the historical spaces of Central Europe, questions related to political history, i.e. the history of institutions, of ideas, of law as well as historiography. My temporal focus is the interwar period, especially the Jewish experience. In epistemological terms, my work intends to suspend the distinction between the history of the Jews and general history. Most recently I have been concentrating on a larger project on the history of crucial conjunctions in World War Two combining continental and colonial history as well as post-war memory, viewed from the angle of an integrated global compass. The intention is to align different vantages in terms of themes and methods, especially the perspective looking from the ‘periphery’, collimated and interlinked with the central events of the war in its core regions. Crucial here are questions of existential experience, memory and not least, the question of good historical judgment.

קראו פחות
jonathan_dekel-chen

פרופ' יונתן דקל-חן

המדור המודרני, היסטוריה רוסית
בניין רבין, חדר 6003.
שעת קבלה: ימי ד', 10:30–12:00.
02-5881948

פרופסור יונתן דקל-חן הוא בעל קתדרה של הרב אדוורד סנדרו בחקר יהודי בריה"מ ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית. הוא חבר בחוג להיסטוריה כללית וגם בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

קרא עוד

פרופ' דקל-חן כיהן כיו"ר האקדמי של מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה וגם כיו"ר החוג ללימודים רוסיים והחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריו פורסמו בבתי הוצאה לאור באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אינדיאנה, מאגנס ובשורה ארוכה של כתבי עת מובילים בחו"ל. מחקריו עוסקים בעולם היהודי המודרני, מדעי הרוח היישומיים (Applied Humanities), טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, היסטוריה חקלאית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) ובהגירה בעת החדשה. 

בשנת 2014 הוא הקים עם בניו את ביכורים: כפר הנוער למצוינות באומנויות הבמה. הכפר ממוקם במועצה אזורית אשכול ונועד ליצור חינוך אומנותי ברמה כלל-עולמית עבור בני נוער מוכשרים מהפריפריות בישראל.

 


 

Selected Publications:

 

Farming the Red Land: Jewish Agricultural Colonization and Local Soviet Power, 1923-1941. New Haven: Yale University Press, 2005.

 

Mahane meshutaf? Kooperatsiia b'hityashvut ha-yehudit ha-haklait be-Rusya u-beolam, 1890-1941. Jerusalem: Magnes Press & Yad Tebenkin Press, 2008.

 

Editor (with David Gaunt, Natan Meir, Israel Bartal), Anti-Jewish Violence: Rethinking the Pogrom in East European History. Bloomington: Indiana University Press, 2010.

 

Editor (with Eugene Avrutin and Robert Weinberg), Ritual Murder in Russia, Eastern Europe and Beyond: New Histories of an Old Accusation. Bloomington: Indiana University Press, 2017.

 

“Putting Agricultural History to Work: Global Action Today from a Communal Past.” Featured article in: Agricultural History 94, no. 4 (2020): 512-544.

 

“A Response to R. Douglas Hurt, Ben Nobbs-Thiessen and Nahum Karlinsky.” Agricultural History 94, no. 4 (Fall 2020): 562-567.

 

“Israeli Reactions in a Soviet Moment: Reflections on the 1970 Leningrad Affair.” Kennan Cable #58. September 2020. 

           

“A Light unto the Nations? A Stalled Vision for the Future of the Humanities.” AJS Perspectives. Fall 2020, pp. 56-58.

 

“Transnational Intervention and its Limits: The Case of Interwar Poland.” Journal of Modern Jewish Studies 17, no. 3 (2018): 265-286.

 

“Between Myths, Memories, History and Politics: Creating Content for Moscow’s Jewish Museum and Tolerance Center.” The Public Historian 40, no. 4 (2018): 91-106.

 

“Philanthropy, Diplomacy and Jewish Internationalism.” In: The Cambridge History of Judaism, Volume VIII: The Modern Period, c. 1815 – c. 2000. Edited by Mitchell Hart and Tony Michels. Cambridge University Press, 2017.

 

“Jewish Threads in the Fabric of International History.” In: International History in Theory and Practice. Edited by Barbara Haider-Wilson, William Godsey, Wolfgang Mueller, pp. 477-500. Vienna: Verlag der Osterreichischen Akademie der Wissenschaften, 2017.

 

“Dueling Visions of Rebirth: Interwar Palestine versus Soviet Russia,” Journal of Jewish Identities 9, no. 2 (July 2016): 139-157.

 

“Rethinking Boundaries in the Jewish Diaspora from the FSU.” In: The New Jewish Diaspora: Russian-Speaking Immigrants in the United States, Israel and Germany. Edited by Zvi Gitelman, pp. 77-88. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 2016.

 

“Faith Meets Politics and Resources: Reassessing Modern Transnational Jewish Activism.” In: Purchasing Power: The Economics of Modern Jewish History. Edited by Rebecca Kobrin and Adam Teller, pp. 216-237. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2015.

 

“Liberal Answers to the ‘Jewish Question’: Then and Now.” In: Church and Society in Modern Russia. Edited by Elise Wirtschafter and Manfred Hildermeier, pp. 133-156. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2015

 

“East European Jewish Migration: Inside and Outside,” East European Jewish Affairs 44, no. 3 (December 2014): 154-170.

 

"A Durable Harvest: Reevaluating the Russia-Israel Axis in the Jewish World." In: Bounded Mind and Spirit: Russia and Israel, 1880-2010. Edited by Brian Horowitz and Shai Ginsburg, pp. 109-129. Bloomington, IN: Slavica Publishers, 2013.

 

“Activism as Engine: Jewish Internationalism, 1880s-1980s.” In: Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750, pp. 269-291. Edited by Abigail Green and Vincent Viaene. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan, 2012.

 

“Crimea 2008: A Lesson about Uses and Misuses of History,” East European Jewish Affairs 39, no. 1 (April 2009): 101-105.

 

“‘New’ Jews of the Agricultural Kind: A Case of Soviet Interwar Propaganda,” Russian Review 66 (July 2007): 424-50.

 

“An Unlikely Triangle: Philanthropists, Commissars, and American Statesmanship Meet in Soviet Crimea, 1922-37.” Diplomatic History 27, no. 3 (2003): 353-376.

 

“Farmers, Philanthropists, and Soviet Authority: Rural Crimea and Southern Ukraine, 1923-1941.” Kritika: Explorations in Russian and Eurasian History 4, no. 4 (Fall 2003): 849-885.

קראו פחות
יובל נח הררי

פרופ' יובל נח הררי

היסטוריה עולמית, המדור הקדם מודרני, היסטוריה צבאית בימי הביניים
חדר 6523.
שעת קבלה: בתיאום מראש
02-5883780

במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות מאקרו-היסטוריות כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל המהותי בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? איזה שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?

קרא עוד
פרופ' הררי הוא מחברם של הספרים "קיצור תולדות האנושות", "קיצור תולדות המחר", "21 מחשבות על המאה ה-21" וכן שותף ליצירת סדרת הקומיקס "תולדות האנושות - היסטוריה מאויירת".

בשנת 2019, יסד יחד עם איציק יהב את Sapienship: חברה עם פרויקטים בתחום המדיה והחינוך שמטרתה למקד את הדיון הציבורי באתגרים החשובים העומדים בפני האנושות כיום.

 

קראו פחות
דרור ורמן

פרופ' דרור ורמן

המדור המודרני, מערב אירופה במאה ה-18 הארוכה
חדר 6504
שעות קבלה: בתיאום מראש
02-5883887
אני היסטוריון תרבות של מערב אירופה במעבר מהפרה-מודרנה למודרנה, עם דגש על המאה השמונה עשרה "הארוכה". חלק ניכר מעבודותיי מנסה להבין מה המשמעות של המושגים במשפט הקודם.
אביהו זכאי

פרופ' אביהו זכאי

חדר 6625. שעת קבלה: ימים ב' ו-ד', 13:00-12:00

בעבר תחומי מחקר שלי היו היסטוריה דתית ואינטלקטואלית של ראשית העת החדשה, התנועה הפוריטנית באנגליה ובאמריקה. לאחרונה אני מתמקד בהיסטוריה אינטלקטואלית של גולים מגרמניה הנאצית וחיבורי ההתנגדות שלהם לברבריזם הנאצי.

מור חג'בי

מור חג'בי

דוקטורנטית, מלגאית ברברה מנדל לדוקטורנטים במדעי הרוח והחברה.

קרא עוד
תחום העניין שלי הוא היסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית בשלהי העת העתיקה. המחקר שלי עוסק בתרומותיהם התיאולוגיות והתרבותיות של דמויות מרכזיות במאה החמישית, תלמידיו של אוגוסטינוס, בישוף היפו. 

קראו פחות
Yitzhak Hen

פרופ' יצחק חן

ראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים
המדור הקדם מודרני, שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים
חדר 6420.
שעת קבלה: בתיאום מראש.
עוסק בהיסטוריה של מערב אירופה ואגן הים התיכון בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. תחומי התמחותו הם היסטוריה חברתית, תרבותית ואינטלקטואלית של הממלכות הברבריות בימי הביניים המוקדמים; ליטורגיה נוצרית במערב הלטיני; פליאוגרפיה וקודיקולוגיה של כתבי יד לטינים מימי הביניים המוקדמים.
קרא עוד

היה חבר במכון ההולנדי ללימודים מתקדמים (NIAS), במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון (IAS), ובמכון הישראלי ללימודים מתקדמים (IIAS). כמו כן הוא עמית (Life Member) ב-Clare Hall שבאוניברסיטת קיימברידג׳.
קראו פחות
רז חן-מוריס

פרופ' רז חן-מוריס

המדור המודרני, היסטוריה של המדע
חדר 6513.
שעת קבלה: יום ד', 12:00-10:00

עוסק בהיסטוריה של המדע ברנסנס ובעת החדשה המוקדמת, בעיקר בהיסטוריה של המדעים המתמטיים (כמו אסטרונומיה ואופטיקה) ובחייו, עבודתו המדעית והגותו של  יוהנס קפלר (1571-1630).

קרא עוד
נשוי, אב לשלושה ומתגורר בשיפולי הרי יהודה ליד עמק האלה.

קראו פחות
מיכאל טוך

פרופ' מיכאל טוך

נולד בבריטניה, גדל באוסטריה, עלה לארץ ב-1964. למד לתארים ב"א ומ"א בהיסטוריה, סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, ולדוקטוראט (1977) באונ' ERLANGEN (גרמניה).

קרא עוד
מרצה באוניברסיטה העברית מאז 1977 ועד ליציאה לגמלאות באוקטובר 2014. פרסם ספרים ומאמרים רבים בהיסטוריה כלכלית וחברתית אורבנית של גרמניה; בתולדות הטכנולוגיה והמלחמה; בהיסטוריה כלכלית, חברתית ותרבותית של האיכרות בימי הביניים; בהיסטוריה כלכלית וחברתית של יהדות גרמניה ואירופה בימי הביניים. פרסום אחרון: The Economic History of European Jews: Late Antiquity and Early Middle Ages, Brill 2013

קראו פחות
אבינועם יובל-נאה

אבינועם יובל-נאה

כותרת המחקר שלי היא "יהודים ויהודיוּת בשיח הכלכלי באנגליה במאות ה-17 וה-18". עבודתי מבקשת להאיר את הממשק בין שני תהליכים שעברו על החברה האנגלית עם המעבר לעת המודרנית

קרא עוד
: מעבר מכלכלה מסורתית לכלכלת שוק קפיטליסטית ומפגש מחודש עם אוכלוסיה יהודית. מקובל להצביע על המהפכה הפיננסית ועל המהפכה הצרכנית - תהליכים שהחלו בסופה של המאה ה-17 והגיעו למיצויים במאה ה-18 - כצירים מרכזיים בתהליך המודרניזציה הבריטית. החפיפה הכרונולוגית בין התרחשות תמורות אלה ובין תהליך צמיחתה של אוכלוסיה יהודית בבריטניה מעלה שאלות היסטוריות שלא זכו להתייחסות במחקר.

בכוונתי לבחון מה קרה לדימוי היהודי כאשר המטען המסורתי השלילי שלו, כטיפוס שמטרתו ומהותו לצבור רווחים פיננסיים, הפך עם המהפכה הפיננסית והצרכנית לנורמה כלכלית רצויה: באלו הקשרים נשמר דימוי היהודי כתמונת ניגוד של נורמה כלכלית (ובאלו אופנים הדבר נעשה), ובאלו הקשרים הפך דימוי היהודי לחיובי ולגורם פרודוקטיבי בהתעצבות תפיסת הסדר הכלכלי המודרני? בחינה של המטען הכלכלי של דימוי היהודיוּת מפרספקטיבה שכזו, יכולה לספר את סיפור שינוי המנטליות הכלכלית באופן מורכב יותר ולהאיר על היבטים חדשים של ההינתקות מחד והמשכיות הקשר מאידך בין הספֵירה הכלכלית לדתית בתקופה זו. עבודתי נעשית בהנחייתו של פרופ' דרור ורמן.

קראו פחות
נעמי יובל-נאה

ד"ר נעמי יובל-נאה

המדור המודרני, היסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע
אוצרת אוסף הצמחים, אוספי הטבע הלאומיים
חדר 6407
שעת קבלה: יום ב', 10:00-11:00

אני היסטוריונית העוסקת בהיסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע בעת החדשה המאוחרת. עיקר המחקר שלי בוחן את ידיעת הטבע (Natural History) והפרקטיקות הקשורות בה, כשדה תרבותי רחב.

קרא עוד
בתוך הקשרים אלו, אני חוקרת את העניין האנושי בטבע ואת האופנים בהם חברות מודרניות שילבו אותו בתרבותן, ובפרט כיצד הטבע נתפס, טופח, ונצרך בחברה המודרנית התעשייתית.

אני כרגע עובדת על שני ספרים. הראשון עוסק בהופעתה של תרבות גידול צמחי בית במהלך המאה ה-19 בבריטניה. במקום לבחון את הופעתם של צמחי הבית בתקופה זו כאל סעיף בתולדות הגינון או עיצוב הבית, אני מבקשת לחשוף את המשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוו לפרקטיקה חדשה זו ולטעון כי האינטראקציה האינטימית אדם-צמח שזימנו צמחי הבית פתחה פתח לראות אותם לא רק כאובייקטים פסיביים ופונקציונליים, אלא גם כישויות אינדיבידואליות עצמאיות.

פרוייקט הספר השני מבקש להאיר את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות בחינה היסטורית-תרבותית

של הדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

בנוסף לעיסוקי בהיסטוריה בריטית, אני מתעניינת גם בחקר הטבע של ארץ ישראל, ובעיקר בראשית המחקר הבוטני בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

לצד אהבתי להיסטוריה יש לי עניין רב במדעי הטבע. התחלתי את הכשרתי האקדמית כביולוגית (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, יחד עם אמירים רוח). בדוקטורט עברתי להתמחות בהיסטוריה במסגרת מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, שאחריו נסעתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). כיום אני נהנית מהשילוב בין שני העולמות במסגרת תפקידי כאוצרת אקדמית של אוסף הצמחים (העשבייה) של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף מכיל למעלה מ- 1.5 מיליון גליונות עשבייה, ספריה בוטנית עשירה, אוסף איורים בוטניים, וחומרים ארכיונים.

אשמח להנחות תלמידי מחקר המעוניינים לעבוד על נושאים משיקים לתחומי העניין שלי, ובמיוחד כאלה המעוניינים לערוך מחקרים היסטורים באוספי הטבע הלאומיים.

קראו פחות
אלכסנדר יעקובסון

פרופ' אלכסנדר יעקובסון

המדור הקדם מודרני, היסטוריה רומית
חדר 6520.
שעת קבלה: 17:30-16:30
02-5883777

עוסק בהיסטוריה של העולם העתיק: דמוקרטיה, דעת הקהל, אסיפות עם ובחירות בעולם העתיק, במיוחד ברפובליקה הרומית. כמו כן, עוסק בקיסרות המוקדמת: הדימוי הציבורי והלגיטימציה  הציבורית של השלטון הקיסרי, ומעמד המשפחה הקיסרית.

קרא עוד
 תחום מחקר פרט להיסטוריה העתיקה: דמוקרטיה, זהויות לאומיות, מדינת לאום וזכויות של מיעוטים לאומיים בישראל ובעולם. מ-2013 עמית מחקר במכון הרטמן בירושלים.

קראו פחות
איתן ישי

איתן ישי

תחום העניין העיקרי שלי הוא המזרח התיכון והעולם הערבי במאות 20-21, בעיקר נושא המערכת הבין-ערבית.

קרא עוד
ברצוני לחקור שאלות של זהות ולאומיות והשפעותיהן על המרחב הערבי-מוסלמי המשתנה.

קראו פחות
אסתר כהן

פרופ' אסתר כהן

עסקתי בתחומים רבים במהלך הקריירה, החל בהשפעה הכלכלית של עליות רגל בדרום צרפת בימי הביניים, המשך בהיסטוריה של חוק, ענישה, ופשיעה בשלהי ימי הביניים, היסטוריה של כאב

קרא עוד
, וכיום אני עוסקת במחקר על שדים בשלהי ימי הביניים. מה שמושך אותי תמיד הוא מצד אחד ההיבט האנושי של ההיסטוריה - מה אנשים חשו וחשבו - ומצד שני, מלאכת פיענוח העבר דרך תעודות הזמן, הרכבת התמונה מפיסות מידע לתמונה שלמה. ההוראה בחוג להיסטוריה, על תלמידיו המעולים, תמיד איתגרה והעשירה את תהליך המחקר.

קראו פחות