אני חוקרת את התרבות האינטלקטואלית והדתית במאות ה-11 עד ה-15 במערב אירופה, ובפרט את תרבות האוניברסיטה הימי ביניימית. ומרותקת תמיד לשאלה איך אפשר לחשוב אחרת מאיך שלמדתי אני לחשוב, ואיך בכלל חושבים (ועל מה) אנשים מתקופות אחרות ותרבויות אחרות. לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי שנה בפריז במעבדת ה-IRHT המכון להיסטוריה של הטקסטים.ספרי הראשון, "אקסטזה בכיתה: טראנס, העצמי והמקצוע האקדמי בפריז הימי ביניימית Ecstasy in the Classroom: Trance, Self and the Academic Profession in Medieval Paris, יצא בהוצאת אונבירסיטת פורדהם, ועסק בתפיסתם של תיאולוגים בראשית ימי אוניברסיטת פריז את החווי האקסטטית ואת הידע שלהם עצמם.

פרוייקט המחקר השני שלי עסק בהתפתחות הרגלי ויזואליזציה וארגון ידע של תלמידים ומורים בין 1200 ו 1500, ובתוך כך בהיסטוריה קוגניטיבית ובהיתכנותה. ביליתי זמן נכבד בשיטוט בכתבי יד, בחיפוש אחר דיאגרמות עץ ששרטטו מורים וסטודנטים בשוליהם ובעזרת ניתוח כמותי גיליתי את היקפה העצום של התופעה וניתחתי את משמעותה של הפרקטיקה הזו. תוצאות המחקר הזה יופיעו בספר Lines of Thought: branching Diagrams and the Medieval Mind בהוצאת אוניברסיטת שיקגו. הפרוייקט החדש שלי עוסק בפרשנות מילולית ורחנית כאסטרטגיות תרבותיות ובהיסטוריה תרבותית של אסוציאציות ואנלוגיות בחברה הצרפתית בימי הביניים המאוחרים, הן בתחומים דתיים והן בחצרות אבירים ושירי אהבה לגבירות.

את הדיונים התיאורטים אני אוהבת להציב בין שלל טקסטים אחרים, בתוך ההוויה התוססת של היווצרות מוסד האוניברסיטה, במנזרים, בפוליטיקה, בספרות, בארכיטקטורה ובמוזיקה של התקופה. המאות ה-11 עד ה-13 מפתיעות אותי כל פעם מחדש במקוריות ובתעוזה של אנשיהן, למן כתיבת חיבורים סכולסטיים עצומי ממדים ועד הקתדרלות והמוטטים המסובכים, מאקטיביסטים דתיים חדורי מוטיבציה ועד לטורנירים מטורפים, שלטי אבירים וציציות קסדה מעוטרות להחריד. אני אוהבת לצלול עם תלמידים ישירות ובלי הודעה מוקדמת לתוך מקורות וכתבי יד מן התקופה מסוגים שונים ומשונים, ולבנות יחד תמונה של תרבות שהזר והמוכר משמשים בה בערבוביה מפתיעה. לימדתי ואני מלמדת קורסים על תנועות דתיות (נזירים ומינים כאחד), על מצבי תודעה, ידע, על העיר פריז בימי הביניים, היסטוריה מוסדית ואינטלקטואלית של אוניברסיטת פריז ועל אידאל האבירות בספרות הארתוריאנית ובהיסטוריה של ימי הביניים המאוחרים (אבירי השולחן העגול).

פרסומים נבחרים:

*Ayelet Even-Ezra, Lines of Thought: Branching Diagrams and the Medieval Mind (Chicago: The University of Chicago Press, 2021)

*Ayelet Even-Ezra, Ecstasy in the Classroom: Trance, Self, and the Academic Profession (New York: Fordham University Press; 2019) 

ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין. שני ספריו האחרונים הם The Plots against Hitler, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ו Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה. "המזימות נגד היטלר" יצא גם במהדורה עברית (ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר) וכן מהדורות בצ'כית, איטלקית, ספרדית, קרואטית, רומנית ותאית,  ו"קללה על הארץ" תורגם לעברית בהוצאת אוניברסיטת תל אביב כ"בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן".

כעת, דני אורבך כותב ספר על מרגלים וסוכנים כפולים נאצים במלחמה הקרה, שעתיד לצאת בהוצאת Hurst הבריטית, ועורך ביחד עם עמיתים מחקרים על היסטוריה טרנס-לאומית של ריגול במאה ה-20 ודינמיקה של מעשי טבח לא מכוונים בזמן סכסוך אלים. כבלוגר פוליטי, הוא כותב באופן סדיר לתקשורת הישראלית, ובעבר כתב גם בג'רוזלם פוסט. מבחר ממאמריו האקדמיים ניתן לקרוא בדף שלו בacademia.edu, באתר שלו באמזון ובבלוג שלו, הינשוף. הוא גם מנהל את הפודקאסט "סוכן משולש" על מודיעין וריגול, שאפשר להאזין לו כאן.

 Dr. Danny Orbach is a military historian. A graduate of Harvard University, he specializes in the study of coups d'etat, political assassinations and military disobedience, and also in the dynamics of war crimes, military adventurism and the history of intelligence. His lastest books are The Plots against Hitler (Houghton Mifflin Harcourt), a study of the anti-Nazi resistance in the German army, and Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan (Cornell University Press), on the culture of insubordination in the Japanese Imperial Army and the roots of the Pacific War. Currently, he is studying military adventurism in the East Asian sphere in the late 19th and early 20th centuries, and is a co-author in projects on the dynamics of unplanned massacres and the transnational history of espionage in the twentieth century. He is also writing a book on Nazi intelligence veterans in the Cold War.

In addition, Danny Orbach runs "The Owl", a blog on politics and history in Hebrew, and the podcast "Triple Agent" on intelligence and espionage. He also contributes regularly to the Israeli media on issues of military history and national security.

עוסקת בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים, קשרים תרבותיים בין יידיש וגרמנית, והיסטוריה תרבותית וחברתית של שפה ותרגום.לפני שהצטרפתי לאוניברסיטה העברית ביליתי חמש שנים בגרמניה, כדוקטורנטית אורחת במחלקה להיסטוריה ותרבות יהודית באוניברסיטת מינכן, ושלוש שנים נוספות כפוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה.

ספרי הראשון, על העיסוק הנוצרי ביידיש בעת החדשה המוקדמת, הופיע ב- 2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. הספר בוחן את התופעה הייחודית, שאינה מוכרת כמעט במחקר ההיסטורי המודרני, של "יידישיזם נוצרי", דהיינו העניין של מחברים נוצרים בשפת היידיש ובספרותה בעולם הגרמני, מראשית המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-18.
ספרי השני, שעוסק בהתקבלות של ספרות היידיש הקדם-מודרנית בתרבות היהודית-גרמנית של המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 עתיד לראות אור באביב 2026 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד.

מאז 2019 אני חברת סגל בתכנית הדוקטורנטים הבינלאומית
"Belongings: Jewish Material Culture in Twentieth-Century Europe and Beyond"
המשותפת לאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת לייפציג, ומכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בלייפציג.

מתמחה בהיסטוריה של גרמניה ושל יהודי גרמניה במאה העשרים. פרסומיו עוסקים בנושאים כגון ההתנסות היהודית בגרמניה הנאצית, הגירה מגרמניה ואל גרמניה, תנועת השלום האירופאית בין מלחמות העולם, והשיח על הנאציזם בגרמניה שלאחר המלחמה. במחקריו מושם דגש על תרבות ויזואלית—ובמיוחד קולנוע וצילום—והמקום שלה בשיח האינטלקטואלי והפוליטי.ספרו החדש, Anti-Heimat Cinema, עוסק באופן בו יהודים דמיינו את "המולדת" הגרמנית מתוך דיאלוג עם השיח על הזהות הלאומית הגרמנית בין השנים 1918-1968. הספר מראה כיצד אנשי קולנוע יהודים שילבו את נקודת המבט שלהם, כמי שהוגדרו כזרים אך השתלבו בלב התרבות המקומית, בזרם המרכזי של התרבות הלאומית הגרמנית. הדיון שלהם ב"מולדת" כלל ביקורת על תפיסות לאומניות או אתניות של זהות לאומית גרמנית, וההגירה הכפויה של רבים לאחר 1933 הביאה לכך שתפיסות ביקורתיות אלה השתלבו בתרבויות לאומיות שוות ברחבי העולם.

פרוייקט המחקר הנוכחי שלו עוסק בצילום יהודי בגרמניה מהשנים האחרונות של רפובליקת ויימאר ועד שנות השיקום שלאחר מלחמת העולם השניה. ניתוח התמונות שצילמו יהודים בשנים הרות גורל אלה מאפשר לראות את המציאות "מתוך עיניהם" של מי שחוו את התקופה: כיצד תפסו את המציאות המשתנה, את מקומם בתוכה, וכיצד דמיינו את העבר והעתיד של החיים בגרמניה.

פרסומים נבחרים:

ספרים וקבצי מאמרים:

• Ofer Ashkenazi, Anti-Heimat Cinema: The Invention of the German Landscape by Jewish Filmmakers, 1918-1968 (Michigan University Press, 2020)
• עופר אשכנזי, דוד ברגל, ערן רולניק (עורכים), איינשטיין, פרויד, והמלחמה הבאה: "למה מלחמה"? (כרמל, 2018)
• Ofer Ashkenazi, Udi Greenberg, Noah Strote (eds.), “From Weimar to the Cold War,” special issue of New German Critique 126 (November 2015)
• Ofer Ashkenazi, Weimar Film and Modern Jewish Identity (Palgrave-McMillan, 2012)
• עופר אשכנזי, הליכה אל עבר הלילה: רציונליות וזהות בקולנוע של רפובליקת ויימאר (עם עובד 2010).

מאמרים:

• Ofer Ashkenazi, Jakob F. Dittmar, “Migration, Exile and Displacement in Graphic Life Narratives,” A/B: Auto / Biography Studies (forthcoming 2020)
• Ofer Ashkenazi, Guy Miron, “Jewish Vacations in Nazi Germany: Reflections on Time and Space amid an Unlikely Respite,” Jewish Quarterly Review 110.3 (Summer 2020): 523-552
• Ofer Ashkenazi, “Hidden in Plain Sight: The Nakba and the Heritage of the Israeli Historians’ Debate,” Zeithistorische Forschungen 16.3 (2019): 549-563
• Ofer Ashkenazi, “Exile At Home: Jewish Amateur Photography under National Socialism, 1933–1939,” Leo Baeck Institute Yearbook 64:1 (2019): 115-140.
• Ofer Ashkenazi, "Transnational Antiwar Activity in the Third Reich: The Nazi Branch of the New Commonwealth Society," German History 36.2 (June 2018): 207-228
• Ofer Ashkenazi, "Improbable Twins: The Bifurcating Heritage of Weimar Culture in Helmar Lerski and Walter Frentz’s Kulturfilms," German Studies Review 40.3 (2017): 527-548

Ofer Ashkenazi, “The Non-Heimat Heimat: Landscapes and Identity in German-Jewish Films, from Weimar to the Cold War,” New German Critique 126 (November 2015): 155-144

מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים.

ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות ה-12 וה-13 והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים (הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, 2014). ספרה השלישי עסק באופן שבו ניתן ללמוד על חיי יום מתוך פירושי מקרא ויצא לאור באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2022. 

בשנים האחרונות באומגרטן ניהלה פרויקט מחקר – "אל מעבר לאליטה: חיי יום יום יהודיים בימי הביניים".

אני חבר סגל בחוג להיסטוריה ובמחלקה לתקשורת, ומשמש כראש המרכז ללימודים אמריקניים. מחקרי עוסק בהיסטוריה של התקשורת ובתקשורת בהיסטוריה, בדגש על היסטוריה אמריקנית והיסטוריה יהודית. כמי שהיה יזם בתעשיית ההיי-טק בראשית פיתוחה של התקשורת הדיגיטלית המהירה אני חוקר גם את ביצועיהן ומשמעותן של טכנולוגיות תקשורת, ישנות כחדשות.

למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, הייתי ממקימי מכון הרטמן ולמדתי לתואר שני ושלישי באוניברסיטת הרווארד. זכיתי במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעי הרוח בארה"ב (NEH) ממוסד הסמית'סוניאן, מספריית הקונגרס ומאוניברסיטת פנסילבניה, כמו גם מגורמי מימון תחרותיים בארץ. כיום עומדים לרשותי מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע וממכון סמארט.

מעבר לתפקידי בחוג, אני משמש כראש האקדמי של לימודי התואר הראשון בבי"ס לתלמידים מחו"ל  ע"ש רוטברג, כיועץ בכיר לדיקן רוח, ובעוד ועדות ומסגרות אקדמיות ומקצועיות באוניברסיטה ומחוצה לה, בארץ ובחו"ל. משך שנים הרבה  כיהנתי כראש המכון לקומוניקציה ע"ש משפחת סמארט באוניברסיטה העברית וכראש המחלקה לתקשורת. בנוסף, שימשתי בין השאר כראש הוועדה המייעצת לדיגיטציה בספרייה הלאומית החדשה, כיועץ לחברות בתחום התקשורת בארץ ובחו"ל, וכאנליסט לענייני ארה"ב בגופי מדיה כתובה, אלקטרונית, ודיגיטלית.

אני היסטוריונית של הודו המודרנית ותחומי המחקר וההוראה שלי כוללים לאומיות ובנין אומה, חלוקות טריטוריאליות, היסטוריה עירונית, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה.

השלמתי את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון ולימודי מוסמך באנתרופולוגיה בניו-סקול. בנוסף, עסקתי במחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטה העברית בפרויקט המחקר של ה- ERC  בהנחייתו של פרופ' דן דינר שכותרתו JudgingHistories העוסק בהיסטוריה הגלובלית של מלחמת העולם השנייה. מאז 2016 אני חברת סגל בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודי אסיה. ספרי Delhi Reborn: Partition and Nation Building in India’s Capital (Stanford University Press, 2022) עוסק בהיסטוריה של העיר דלהי בתקופת המעבר מקולוניאליזם לעצמאות, מעבר שהיה כרוך בחלוקתה של הודו ובאלימות המונית וחילופי אוכלוסין בדלהי. בימים אלו אני חוקרת אזרחות בהודו המודרנית מהעצמאות עד לתקופת החירום (1975-1977) שבה הושעתה הדמוקרטיה, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: זכויות האזרח, בחירות, ושחיתות. אני מלמדת את הקורס "מבוא להודו המודרנית" וכן מגוון של קורסי סמינר ותרגיל העוסקים בהיסטוריה ובחברה ההודית המודרנית והעכשווית, בכלל זה: "גאנדהי בהיסטוריה העולמית", "הבריטים בהודו: היסטוריה של קולוניאליזם", "מגדר ומיניות בהודו המודרנית", "הודו, פקיסטן והמלחמה הקרה", "לאום, טריטוריה ואלימות המונית במאה העשרים", "העיר הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית בהודו".

מחקרו מתמקד ביחסי יהודים-נוצרים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ובמיוחד בהבראיזם נוצרי.

פרופסור יונתן דקל-חן הוא בעל קתדרה של הרב אדוורד סנדרו בחקר יהודי בריה"מ ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית. הוא חבר בחוג להיסטוריה כללית וגם בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

פרופ' דקל-חן כיהן כיו"ר האקדמי של מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה וגם כיו"ר החוג ללימודים רוסיים והחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריו פורסמו בבתי הוצאה לאור באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אינדיאנה, מאגנס ובשורה ארוכה של כתבי עת מובילים בחו"ל. מחקריו עוסקים בעולם היהודי המודרני, מדעי הרוח היישומיים (Applied Humanities), טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, היסטוריה חקלאית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) ובהגירה בעת החדשה. 

בשנת 2014 הוא הקים עם בניו את ביכורים: כפר הנוער למצוינות באומנויות הבמה. הכפר ממוקם במועצה אזורית אשכול ונועד ליצור חינוך אומנותי ברמה כלל-עולמית עבור בני נוער מוכשרים מהפריפריות בישראל.

Selected Publications:

Farming the Red Land: Jewish Agricultural Colonization and Local Soviet Power, 1923-1941. New Haven: Yale University Press, 2005.

Mahane meshutaf? Kooperatsiia b'hityashvut ha-yehudit ha-haklait be-Rusya u-beolam, 1890-1941. Jerusalem: Magnes Press & Yad Tebenkin Press, 2008.

Editor (with David Gaunt, Natan Meir, Israel Bartal), Anti-Jewish Violence: Rethinking the Pogrom in East European History. Bloomington: Indiana University Press, 2010.

Editor (with Eugene Avrutin and Robert Weinberg), Ritual Murder in Russia, Eastern Europe and Beyond: New Histories of an Old Accusation. Bloomington: Indiana University Press, 2017.

“Putting Agricultural History to Work: Global Action Today from a Communal Past.” Featured article in: Agricultural History 94, no. 4 (2020): 512-544.

“A Response to R. Douglas Hurt, Ben Nobbs-Thiessen and Nahum Karlinsky.” Agricultural History 94, no. 4 (Fall 2020): 562-567.

“Israeli Reactions in a Soviet Moment: Reflections on the 1970 Leningrad Affair.” Kennan Cable #58. September 2020. 

“A Light unto the Nations? A Stalled Vision for the Future of the Humanities.” AJS Perspectives. Fall 2020, pp. 56-58.

“Transnational Intervention and its Limits: The Case of Interwar Poland.” Journal of Modern Jewish Studies 17, no. 3 (2018): 265-286.

“Between Myths, Memories, History and Politics: Creating Content for Moscow’s Jewish Museum and Tolerance Center.” The Public Historian 40, no. 4 (2018): 91-106.

“Philanthropy, Diplomacy and Jewish Internationalism.” In: The Cambridge History of Judaism, Volume VIII: The Modern Period, c. 1815 – c. 2000. Edited by Mitchell Hart and Tony Michels. Cambridge University Press, 2017.

“Jewish Threads in the Fabric of International History.” In: International History in Theory and Practice. Edited by Barbara Haider-Wilson, William Godsey, Wolfgang Mueller, pp. 477-500. Vienna: Verlag der Osterreichischen Akademie der Wissenschaften, 2017.

“Dueling Visions of Rebirth: Interwar Palestine versus Soviet Russia,” Journal of Jewish Identities 9, no. 2 (July 2016): 139-157.

“Rethinking Boundaries in the Jewish Diaspora from the FSU.” In: The New Jewish Diaspora: Russian-Speaking Immigrants in the United States, Israel and Germany. Edited by Zvi Gitelman, pp. 77-88. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 2016.

“Faith Meets Politics and Resources: Reassessing Modern Transnational Jewish Activism.” In: Purchasing Power: The Economics of Modern Jewish History. Edited by Rebecca Kobrin and Adam Teller, pp. 216-237. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2015.

“Liberal Answers to the ‘Jewish Question’: Then and Now.” In: Church and Society in Modern Russia. Edited by Elise Wirtschafter and Manfred Hildermeier, pp. 133-156. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2015

“East European Jewish Migration: Inside and Outside,” East European Jewish Affairs 44, no. 3 (December 2014): 154-170.

"A Durable Harvest: Reevaluating the Russia-Israel Axis in the Jewish World." In: Bounded Mind and Spirit: Russia and Israel, 1880-2010. Edited by Brian Horowitz and Shai Ginsburg, pp. 109-129. Bloomington, IN: Slavica Publishers, 2013.

“Activism as Engine: Jewish Internationalism, 1880s-1980s.” In: Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750, pp. 269-291. Edited by Abigail Green and Vincent Viaene. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan, 2012.

“Crimea 2008: A Lesson about Uses and Misuses of History,” East European Jewish Affairs 39, no. 1 (April 2009): 101-105.

“‘New’ Jews of the Agricultural Kind: A Case of Soviet Interwar Propaganda,” Russian Review 66 (July 2007): 424-50.

“An Unlikely Triangle: Philanthropists, Commissars, and American Statesmanship Meet in Soviet Crimea, 1922-37.” Diplomatic History 27, no. 3 (2003): 353-376.

“Farmers, Philanthropists, and Soviet Authority: Rural Crimea and Southern Ukraine, 1923-1941.” Kritika: Explorations in Russian and Eurasian History 4, no. 4 (Fall 2003): 849-885.

במקור התמחה פרופ' הררי בהיסטוריה עולמית, היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשאלות מאקרו-היסטוריות כגון: מהו היחס בין ביולוגיה להיסטוריה? מהו ההבדל המהותי בין האדם ליתר בעלי החיים? האם יש צדק בהיסטוריה? האם יש להיסטוריה כיוון? האם אנו מאושרים יותר כיום מאשר בעבר? אילו שאלות אתיות עולות מן המדע והטכנולוגיה במאה ה-21?פרופ' הררי הוא מחברם של הספרים "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר", "21 מחשבות על המאה ה-21" וכן סדרת ספרי הילדים ״היצורים שלא עוצרים״. נוסף על כך שותף הררי ליצירת סדרת הקומיקס "תולדות האנושות - היסטוריה מאויירת". 

בשנת 2019, יסד יחד עם איציק יהב את Sapienship: חברת סושיאל אימפקט עם פרויקטים בתחום המדיה והחינוך, שמטרתה למקד את הדיון הציבורי באתגרים החשובים העומדים בפני האנושות כיום.

עוסק בהיסטוריה של המדע ברנסנס ובעת החדשה המוקדמת, בעיקר בהיסטוריה של המדעים המתמטיים (כמו אסטרונומיה ואופטיקה) ובחייו, עבודתו המדעית והגותו של  יוהנס קפלר (1571-1630). נשוי, אב לשלושה ומתגורר בשיפולי הרי יהודה ליד עמק האלה.

אני היסטוריונית העוסקת בהיסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע בעת החדשה המאוחרת. עיקר המחקר שלי בוחן את ידיעת הטבע (Natural History) והפרקטיקות הקשורות בה, כשדה תרבותי רחב. בתוך הקשרים אלו, אני חוקרת את העניין האנושי בטבע ואת האופנים בהם חברות מודרניות שילבו אותו בתרבותן, ובפרט כיצד הטבע נתפס, טופח, ונצרך בחברה המודרנית התעשייתית.

אני כרגע עובדת על שני ספרים. הראשון עוסק בהופעתה של תרבות גידול צמחי בית במהלך המאה ה-19 בבריטניה. במקום לבחון את הופעתם של צמחי הבית בתקופה זו כאל סעיף בתולדות הגינון או עיצוב הבית, אני מבקשת לחשוף את המשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוו לפרקטיקה חדשה זו ולטעון כי האינטראקציה האינטימית אדם-צמח שזימנו צמחי הבית פתחה פתח לראות אותם לא רק כאובייקטים פסיביים ופונקציונליים, אלא גם כישויות אינדיבידואליות עצמאיות.

פרוייקט הספר השני מבקש להאיר את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות בחינה היסטורית-תרבותית

של הדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

בנוסף לעיסוקי בהיסטוריה בריטית, אני מתעניינת גם בחקר הטבע של ארץ ישראל, ובעיקר בראשית המחקר הבוטני בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

לצד אהבתי להיסטוריה יש לי עניין רב במדעי הטבע. התחלתי את הכשרתי האקדמית כביולוגית (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, יחד עם אמירים רוח). בדוקטורט עברתי להתמחות בהיסטוריה במסגרת מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, שאחריו נסעתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). כיום אני נהנית מהשילוב בין שני העולמות במסגרת תפקידי כאוצרת אקדמית של אוסף הצמחים (העשבייה) של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף מכיל למעלה מ- 1.5 מיליון גליונות עשבייה, ספריה בוטנית עשירה, אוסף איורים בוטניים, וחומרים ארכיונים.

אשמח להנחות תלמידי מחקר המעוניינים לעבוד על נושאים משיקים לתחומי העניין שלי, ובמיוחד כאלה המעוניינים לערוך מחקרים היסטורים באוספי הטבע הלאומיים.

עוסק בהיסטוריה של העולם העתיק: דמוקרטיה, דעת הקהל, אסיפות עם ובחירות בעולם העתיק, במיוחד ברפובליקה הרומית. כמו כן, עוסק בקיסרות המוקדמת: הדימוי הציבורי והלגיטימציה  הציבורית של השלטון הקיסרי, ומעמד המשפחה הקיסרית. תחום מחקר פרט להיסטוריה העתיקה: דמוקרטיה, זהויות לאומיות, מדינת לאום וזכויות של מיעוטים לאומיים בישראל ובעולם. מ-2013 עמית מחקר במכון הרטמן בירושלים.

אני מרצה בכיר בחוג להיסטוריה ובחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר וההוראה שלי הם תולדות הפילוסופיה והמדעים בתרבות היהודית בימי הביניים ובתחילת העת החדשה בעולם הערבי-מוסלמי ובעולם הנוצרי, ההיסטוריה האינטלקטואלית של היהדות בשלהי העת העתיקה, יחסים נוצרים-יהודים והקבלה הנוצרית (יוהנס ירייכלין) וההיסטוריה של חכמת ישראל במאה ה19. אני מנהל ביחד עם פרופ' גʹוסיפה וולטרי (המבורג) את פרוייקט המחקר PESHAT in Context לבניית אוצר מונחים דיגיטלי של הטרמינוליגיה הפילוסופית והמדעית בשפה העברית בתקופה הקדם-מודרנית (www.peshat.org).

לי מרדכי הוא היסטוריון של האימפריה הרומית המזרחית, הנקראת גם האימפריה הביזנטית. את לימודי הדוקטורט ביצע באוניברסיטת פרינסטון (סיים ב-2017) והמשיך משם לפוסט-דוקטורטים באוניברסיטת נוטרה-דאם (אינדיאנה) ובמכון ללימודים סביבתיים באנאפוליס (מרילנד).

 לי עוסק במקביל בכמה פרויקטי מחקר. הדוקטורט שלו עוסק במיעוטים באימפריה הרומית המזרחית במשך המאה ה-11, לפני הגעתם של מסעות הצלב לאזור. רוב המחקרים האחרונים שלו עוסקים בהיסטוריה סביבתית. לי הוא אחד ממנהלי ה-CCHRI בפרינסטון, קבוצת מחקר העוסקת בחברה וסביבה בתקופה הקדם מודרנית. בהקשר זה פרויקט אחד של לי מתמקד במגיפת הדבר של יוסטיניאנוס (The Justinianic Plague) בהיסטוריה ובמחקר קודם, ופרויקט אחר מסתכל באופן רחב יותר על אסונות בעת העתיקה המאוחרת במזרח הים התיכון. לי עוסק גם במדעי הרוח הדיגיטליים ומנהל שני פרויקטים - FLAME ו-PLAGUE, המשתמשים במידע רב כדי להאיר על הכלכלה בעת העתיקה המאוחרת ועל מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס. ניתן לקרוא את מחקריו של לי בדף שלו ב-academia.edu.

אני היסטוריונית של מרכז אירופה בעידן המודרני עם עניין מיוחד בשילומים ופיצויים; ליברליזם ולאומיות; סכסוכים אתניים וגירוש המוני. תחומי המחקר וההוראה שלי הם בינתחומיים ומשלבים היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. החל מספטמבר 2020, אני משמשת כסגנית מנהל מכון ע"ש יעקב רובינסון באוניברסיטה העברית בירושלים.

הנני בעלת תואר ראשון ושני במדע המדינה, ובשנת 2017 סיימתי את הדוקטורט בבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. נושא הדוקטורט הוא שיח הפיצויים הגרמני-סודטי בצ'כוסלובקיה שבין שתי מלחמות העולם. בתוך כך, המחקר גם בוחן את המאבק הלאומי בין גרמנים אתניים לבין צ'כים במונרכיה ההבסבורגית החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. פרויקט המחקר הנוכחי שלי עוסק בחוק פיצויים מערב-גרמני שנקרא "חוק שוויון הנטל" (Lastenausgleichsgesetz). החוק נחקק בשנת 1952 במטרה לפצות גרמנים אתניים על רכוש שאבד להם כתוצאה מגירושם ממרכז ומזרח אירפה בסוף מלחמת העולם השנייה. אני מתעניינת בעיקר במקרים בהם מגורשים דרשו פיצויים בגין רכוש אבוד שהושג בתהליך "האריזציה".

למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום המוסמך למד שנה לתואר מוסמך בפריס, ואז המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית. שב לירושלים ב-1995 ומאז מלמד בחוג להיסטוריה. פרופ' סלוחובסקי מכהן בקתדרה על שם פולט וקלוד קלמן לתולדות יהדות צרפת. תחומי העיסוק שלו הם היסטוריה צרפתית, היסטוריה דתית, היסטוריה של קולוניאליזם והיסטוריה של המיניות. שימש כראש תכנית אמירים.

פרסומים נבחרים:

2017    Becoming a New Self: Practices of Belief in Early Modern Catholicism (University of Chicago Press), 232 pp.

2019    (ed. and Introduction) Into the Dark Night and Back: The Mystical Writings of Jean-Joseph Surin (Leiden and New York: Brill), 548 pgs

2020    Co-editor (with Andreas Krass), Die Jüden von Cherut (Berlin: Hentrich & Hentrich), 214 pp.

2020    Co-editor (with Aya Elyada and Christian Wiese), Jews and Protestants from the Reformation to the Present (Berlin: De Gruyter), 280 pp.

2021    Co-editor (with Andreas Krass), Queer Jewish Lives between Central Europe and Mandatory Palestine (Frankfurt: Transcript), 300 pp.

הצטרפתי לחוג להיסטוריה ב-2017, לאחר שסיימתי את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון ועבדתי שם כמרצה מספר שנים. המחקר שלי מתעסק בהיסטוריה של ארצות הברית עם דגש מיוחד על התהליכים בהם כלכלה פוליטית וחיי היומיום מעצבים זה את זה.

ספרי הראשון, שפורסם ב 2018, בוחן כיצד שיטת האולפנים ההוליוודית עיצבה את התפתחותם של מקצועות יצירתיים כגון משחק, תסריטאות, בימוי, הפקה, וצילום. בימים אלה אני בתחילתו של פרויקט מחקר חדש על תרבות צריכה אפרו-אמריקאית בחצי הראשון של המאה ה-20. אני מלמדת קורסים על היסטוריה אפרו-אמריקאית, היסטוריה של קפיטליזם, תרבות צריכה בארה״ב, והיסטוריה של עבודה.

לינק לספרי החדש:

Working in Hollywood: How the Studio System Turned Creativity into Labor (Chapel Hill: University of North Carolina Press, 2018)

---------------------

My research focuses on modern U.S. history, with a particular interest in how the political economy and everyday life shape one another. I received my Ph.D. from Princeton University in 2013, where I subsequently worked as a lecturer for four years. In 2017, I joined the history department at the Hebrew University as an Assistant Professor. My first book, Working in Hollywood: How the Studio System Turned Creativity Into Modern Labor, was published in 2018 with UNC Press. My new project examines African American consumer culture in the first half of the 20th century. I teach courses on African American History, the history of Capitalism, American Consumer Culture, and Labor History.

מתמחה בהיסטוריה יוונית, הלניסטית ורומית, וכן במחקר הברית החדשה.

אני היסטוריונית העוסקת בהיסטוריה סביבתית והיסטוריה של מדע בעת החדשה המאוחרת. עיקר המחקר שלי בוחן את ידיעת הטבע (Natural History) והפרקטיקות הקשורות בה, כשדה תרבותי רחב. בתוך הקשרים אלו, אני חוקרת את העניין האנושי בטבע ואת האופנים בהם חברות מודרניות שילבו אותו בתרבותן, ובפרט כיצד הטבע נתפס, טופח, ונצרך בחברה המודרנית התעשייתית.

אני כרגע עובדת על שני ספרים. הראשון עוסק בהופעתה של תרבות גידול צמחי בית במהלך המאה ה-19 בבריטניה. במקום לבחון את הופעתם של צמחי הבית בתקופה זו כאל סעיף בתולדות הגינון או עיצוב הבית, אני מבקשת לחשוף את המשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוו לפרקטיקה חדשה זו ולטעון כי האינטראקציה האינטימית אדם-צמח שזימנו צמחי הבית פתחה פתח לראות אותם לא רק כאובייקטים פסיביים ופונקציונליים, אלא גם כישויות אינדיבידואליות עצמאיות.

פרוייקט הספר השני מבקש להאיר את היחס לטבע בחברה התעשייתית באמצעות בחינה היסטורית-תרבותית

של הדלק שהניע את המהפכה התעשייתית - פחם. אני מבקשת לבחון כיצד חומר שלכאורה היה ועודנו האנטי-תזה המושלמת לאידאלים "טבעיים", דגל הקִדמה והטכנולוגיה, נתפס ככרוך באופן עמוק בעולם הטבע.

בנוסף לעיסוקי בהיסטוריה בריטית, אני מתעניינת גם בחקר הטבע של ארץ ישראל, ובעיקר בראשית המחקר הבוטני בתקופת המנדט ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

לצד אהבתי להיסטוריה יש לי עניין רב במדעי הטבע. התחלתי את הכשרתי האקדמית כביולוגית (תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, יחד עם אמירים רוח). בדוקטורט עברתי להתמחות בהיסטוריה במסגרת מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, שאחריו נסעתי לפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). כיום אני נהנית מהשילוב בין שני העולמות במסגרת תפקידי כאוצרת אקדמית של אוסף הצמחים (העשבייה) של אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף מכיל למעלה מ- 1.5 מיליון גליונות עשבייה, ספריה בוטנית עשירה, אוסף איורים בוטניים, וחומרים ארכיונים.

אשמח להנחות תלמידי מחקר המעוניינים לעבוד על נושאים משיקים לתחומי העניין שלי, ובמיוחד כאלה המעוניינים לערוך מחקרים היסטורים באוספי הטבע הלאומיים.

לי מרדכי הוא היסטוריון של האימפריה הרומית המזרחית, הנקראת גם האימפריה הביזנטית. את לימודי הדוקטורט ביצע באוניברסיטת פרינסטון (סיים ב-2017) והמשיך משם לפוסט-דוקטורטים באוניברסיטת נוטרה-דאם (אינדיאנה) ובמכון ללימודים סביבתיים באנאפוליס (מרילנד).

 לי עוסק במקביל בכמה פרויקטי מחקר. הדוקטורט שלו עוסק במיעוטים באימפריה הרומית המזרחית במשך המאה ה-11, לפני הגעתם של מסעות הצלב לאזור. רוב המחקרים האחרונים שלו עוסקים בהיסטוריה סביבתית. לי הוא אחד ממנהלי ה-CCHRI בפרינסטון, קבוצת מחקר העוסקת בחברה וסביבה בתקופה הקדם מודרנית. בהקשר זה פרויקט אחד של לי מתמקד במגיפת הדבר של יוסטיניאנוס (The Justinianic Plague) בהיסטוריה ובמחקר קודם, ופרויקט אחר מסתכל באופן רחב יותר על אסונות בעת העתיקה המאוחרת במזרח הים התיכון. לי עוסק גם במדעי הרוח הדיגיטליים ומנהל שני פרויקטים - FLAME ו-PLAGUE, המשתמשים במידע רב כדי להאיר על הכלכלה בעת העתיקה המאוחרת ועל מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס. ניתן לקרוא את מחקריו של לי בדף שלו ב-academia.edu.

אני היסטוריונית של מרכז אירופה בעידן המודרני עם עניין מיוחד בשילומים ופיצויים; ליברליזם ולאומיות; סכסוכים אתניים וגירוש המוני. תחומי המחקר וההוראה שלי הם בינתחומיים ומשלבים היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. החל מספטמבר 2020, אני משמשת כסגנית מנהל מכון ע"ש יעקב רובינסון באוניברסיטה העברית בירושלים.

הנני בעלת תואר ראשון ושני במדע המדינה, ובשנת 2017 סיימתי את הדוקטורט בבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. נושא הדוקטורט הוא שיח הפיצויים הגרמני-סודטי בצ'כוסלובקיה שבין שתי מלחמות העולם. בתוך כך, המחקר גם בוחן את המאבק הלאומי בין גרמנים אתניים לבין צ'כים במונרכיה ההבסבורגית החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. פרויקט המחקר הנוכחי שלי עוסק בחוק פיצויים מערב-גרמני שנקרא "חוק שוויון הנטל" (Lastenausgleichsgesetz). החוק נחקק בשנת 1952 במטרה לפצות גרמנים אתניים על רכוש שאבד להם כתוצאה מגירושם ממרכז ומזרח אירפה בסוף מלחמת העולם השנייה. אני מתעניינת בעיקר במקרים בהם מגורשים דרשו פיצויים בגין רכוש אבוד שהושג בתהליך "האריזציה".

רועי הוא תלמיד לתואר מוסמך בבית הספר להיסטוריה ובמרכז לייפר ללימודי מגדר. מלגאי בתכנית מנדל לתלמידי מוסמך מצטיינים במדעי הרוח. מתעתד לעסוק במסגרת עבודת התזה שלו בנורמות של גבריות ומיניות בתל אביב הבורגנית של שנות החמישים, תוך שימוש בהיסטוריה אוראלית והיסטוריה מסמכית. את המחקר הוא עורך בהנחיית פרופ' משה סלוחובסקי.

הנני תלמידת מוסמך בתוכנית המצטיינים של בית הספר להיסטוריה, במסגרת עבודת התזה אסקור חיבורים נרטיביים בולטים השואפים להציג את כל ההיסטוריה של המין האנושי, החל מהרודוטוס (484- 425 לפנה"ס בקירוב), סְה-מָא צ'יֶין (בערך 145- 86 לפנה"ס) ועד לדיוויד כריסטיאן (2005), ומרי ויזנר-הנקס (2015) בימינו. אתמקד באופן בו בחר כל כותב להציג היסטוריה עולמית ואאפיין את מגמות הכתיבה המרכזיות. מנחים: פרופ' בנימין זאב קדר ופרופ' יובל נח הררי.

סטודנט לתואר מוסמך במסלול המחקרי בחוג להיסטוריה. בוגר החוג להיסטוריה ושל החוג לפילוסופיה של המדע. כמו כן בוגר מסלול ההדגש למדעי הרוח הדיגיטליים. 

כיום אני מצוי בשלב כתיבת התזה שעוסקת בהיסטוריה של הרפואה בעת העתיקה בארץ ישראל, בהנחייתה של ד"ר אורלי לואיס.

במסגרת התזה, אני משתמש בכלים דיגיטליים לניתוח טקסט (Natural Language Processing) בכדי לענות על שאלות מחקר הומניסטיות.

מלגאית ברברה ומורטון מנדל לדוקטורנטים במדעי הרוח והחברה. מחקר הדוקטורט שלי עוסק בעבדות ויחסי תלות בימי הביניים המוקדמים בצפון אירופה.

מחקר הדוקטורט שלי עוסק בזיכרון השואה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולאחר המעבר לדמוקרטיה. במהלך שנות משטר האפרטהייד (1948-1994), היחס לרצח יהודי אירופה על ידי הנאצים עוצב על-ידי יהודים ולא יהודים מכל גווני הקשת פוליטית והלאומית של דרום אפריקה. מחקרי מבקש לבדוק מה היו ההקשרים ההיסטוריים במסגרתם הקהילות השונות בדרום אפריקה התייחסו לנאציזם ולשואה, משנות הארבעים ועד ימינו אנו;  כיצד אירועים גלובליים ומקומיים השפיעו על אופני הזיכרון וההנצחה ועל השיח אודות הנאציזם והשואה; ואילו מסרים ולקחים היסטוריים קלטו קבוצות שונות בדרום אפריקה מהשואה במסגרת המציאות המקומית שלהן. אני כותבת את עבודתי בהנחיית ד"ר לואיז בית לחם וד"ר עמוס גולדברג.

אני מחזיקה בתואר ראשון ושני מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת ב גוריון בנגב. תיזת ה-MA שלי עסקה בשימוש בזיכרון השואה במסגרת מאבקם של מבקשי המקלט האפריקאים להכרה בישראל של שנות האלפיים. כיום אני מלגאית בפרויקט ERC, "Apartheid--The Global Itinerary", וחברת מחזור 2014 בתכנית הופמן למנהיגות ואחריות חברתית.

נושא המחקר שלי הוא "דמות זמר האופרה בבריטניה, 1840-1770". מחקר זה מבקש להאיר תפיסות תרבותיות ותהליכי עומק בחברה הבריטית בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, וזאת באמצעות התחקות אחר התנודות בדמותם ותדמיתם הציבורית של זמרות וזמרי אופרה. בניגוד למיתוס ה"אומה ללא מוזיקה", ניתן היה למצוא בבריטניה של המאה ה-18 מגוון רחב ומקיף של תרבויות מוזיקליות מסוגים שונים – מועדוני גלי וקאטצ', מוזיקה של גני התענוגות, ומעל הכל - אורטוריות, בעיקר אלו של גיאורג פרידריך הנדל, אשר הפכו למאפיין יסוד בזהות הלאומית הבריטית. תרבויות שירה אלו היוו גורם מלכד עבור אוכלוסיות מגוונות ובהקשרים שונים לאורך המאה.

גם האופרה, מדיום תיאטרלי-מוזיקלי איטלקי במקורו, הלכה וכבשה לבבות בחברה הבריטית בתקופה זו, אך בניגוד לז'אנרים המוזיקליים האחרים, מן הרגעים הראשונים התלווה אליה שיח ציבורי חריף אשר ביקש לסמן אותה, ובעיקר את זמריה, כנטע זר בחברה הבריטית. שיח זה פותח לנו צוהר משמעותי להבנת עולמם ותפיסותיהם התרבותיות של בריטים בני הזמן.

במחקרי אני מתמקד בעשורים האחרונים של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, שכן תקופה זו, על תהפוכותיה הפוליטיות והתרבותיות, הייתה נקודת מפנה בהתקבלותו של המדיום האופראי בבריטניה - בין אם ככלי לטיפוח רגש לאומי (אופרה אנגלית כפורצת נתיב חדש בביטוי זהות לאומית) או כחלק מאידאל רומנטי-קוסמופוליטי.

במקביל, עלה בתקופה זו דור של זמרי אופרה בריטיים מקומיים, כולם ווירטואוזיים ברמה עולמית, אשר נדמו כמבטיחים את מקומו של זמר האופרה כמוקד הזדהות על הבמה הלאומית. ואולם, חשדנותו של הקהל הבריטי כלפי הזמר ומלאכתו חתרה תדיר תחת תהליך זה, בשלושה מישורים עיקריים: הזמר נתפס כמעוות של השפה, כבעל גופניות חריגה הגובלת בפאתולוגיה וכנוטה להתנהגות אנטי-חברתית וא-מוסרית. תכונות אלו פורשו כמצביעות על מהותו הכוזבת של זמר האופרה, ובכך סיכלו את יומרתו של המדיום האופראי ל"אמת" אמנותית. אני כותב את העבודה בהנחייתם של פרופ' דרור ורמן מהחוג להיסטוריה ופרופ' רות הכהן מהחוג למוזיקולוגיה.

דוקטורנטית במחלקה להיסטוריה ומלגאית סכוליון בקבוצת "חומרים לשינוי". חוקרת היסטוריה של כסף וכלכלות מקומיות במאה ה-18 בבריטניה. מתעניינת בכל מה שעל התפר בין התרבותי לכלכלי. כותבת בהנחיית פרופ' דרור ורמן.

מלגאי מוסה ותלמיד מחקר במחלקה להיסטוריה ובבית הספר המתקדם ללימודי סביבה. השלמתי תואר בוגר בתוכנית המצטיינים של בית הספר להיסטוריה, ותארי מוסמך במחלקה להיסטוריה ובתכנון עירוני ואזורי באוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלי בהנחיית ד"ר לי מרדכי (היסטוריה) וד"ר עמית טובי (גיאוגרפיה) עוסק בהתפתחות מושגים ולמידה מהעבר במחקר אודות אינטראקציות היסטוריות בין אקלים וחברה בעידן הקרח הקטן.

דוקטורנט במחלקה להיסטוריה ומלגאי מוסה. חוקר היסטוריה של תרבות פוליטית בבריטניה בין המהפכה האמריקאית לצרפתית. עוסק בשאלות של אחריות פוליטית ורפורמות מוסריות. כותב בהנחיית פרופ' דרור ורמן.

אני דוקטורנטית בחוג להיסטוריה, מלגאית מוסה, עמיתה במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית ועורכת לשעבר של כתב העת "היֹה היָה – במה צעירה להיסטוריה". עבודת הדוקטור שלי עוסקת בחיי יום-יום ובייצור ידע בגרמניה המזרחית, דרך מחקרי דעת הקהל שנערכו בה החל משנות השישים של המאה העשרים ועד לנפילת חומת ברלין. באמצעות ניתוח הסקרים והדו"חות האנליטיים שהפיקו מכוני המחקר המזרח־גרמניים, אני שואפת להבין את מטרות ומגבלות מפעל הסקרים, את התפקידים המרובים שאלה מילאו בשימור וברפורמה של מבני הכוח במדינה,  וכן את האופנים בהם חוקרים ונחקרים יצרו ופירשו סוגים שונים של ידע על אודות מציאות חייהם. מתוך כך, אני מבקשת להדגיש את חשיבות הסקרים בהיסטוריה התרבותית, החברתית והפוליטית של עידן הסוציאליזם המאוחר ולפענח את האופנים בהם העניקו למשתתפים בהם דרכים בלתי־צפויות לדמיין את עתיד(י)ה של גרמניה המזרחית.

העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' עופר אשכנזי.

דוקטורנטית, מלגאית ברברה מנדל לדוקטורנטים במדעי הרוח והחברה.

תחום העניין שלי הוא היסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית בשלהי העת העתיקה. המחקר שלי עוסק בתרומותיהם התיאולוגיות והתרבותיות של דמויות מרכזיות במאה החמישית, תלמידיו של אוגוסטינוס, בישוף היפו. 

תחום העניין העיקרי שלי הוא המזרח התיכון והעולם הערבי במאות 20-21, בעיקר נושא המערכת הבין-ערבית. ברצוני לחקור שאלות של זהות ולאומיות והשפעותיהן על המרחב הערבי-מוסלמי המשתנה.

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בייצוגים של הרפורמציה בפולמוס הפרוטסטנטי נגד היהודים: מחקרי בוחן כיצד התייחסו והגיבו מלומדים פרוטסטנטים לוויכוחים עם קתולים או עם פרוטסטנטים אחרים תוך כדי עימות עם היהודים - ומזווית אחרת, כיצד 'הקשרים' יהודיים השפיעו על תיאורם של קונפליקטים פנים-נוצריים. במקביל, מחקרי בוחן כיצד התייחסויות ותגובות אלה לרפורמציה עיצבו את הפולמוס האנטי-יהודי של המאות ה-16 וה-17, וממקמות אותה ביחס לפולמוס הנוצרי-יהודי שקדם לו. באופן מופשט יותר: מחקרי מתחקה אחר השפעתה של 'נוכחות' יהודית על שיח נוצרי, ואחר השפעתו של שיח נוצרי על ההתמודדות עם 'נוכחות' יהודית. עבודת הדוקטורט נכתבת בהנחייתם של ד"ר איה אלידע ופרופ' רם בן-שלום.

עמיתה במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, כותבת את עבודת הדוקטור תחת הנחייתו של פרופ׳ עופר אשכנזי. חוקרת תפיסות של גרמניות במאה ה-19 בראי שאלת המדינה הגרמנית.

נושא המחקר שלי הוא היחס לנכים באנגליה האנגלו-סקסונית. הגישות כלפי נכות באירופה בימי הביניים המוקדמים היו שליליות בעיקרן, וכללו קשירת נכות עם חטאים ואשמה אישית, והדרת נכים מהחברה. לעומת זאת, באנגליה באותה תקופה היו הגישות כלפי נכות יותר אמביוולנטיות, ובמרבית הטקסטים ישנן עדויות להכלה, לא הדרה, של נכים בכל חלקי החברה. בעבודתי אני בוחנת את הגישות השונות לנכות ואת היחס בפועל כלפי נכים באנגליה, בספרות הדתית, פוליטית, חברתית, ותרבותית, עם דגש על שאלות של הכלה והדרה. אני כותבת את המחקר בהנחייתה של פרופ' אסתר כהן.

עבודתי עוסקת בהתפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל. אני כותב את המחקר בהנחייתו של פרופ' מנחם בלונדהיים.

מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית של אירופה, בהיסטוריה גרמנית-יהודית, ובהיסטוריה גרמנית מודרנית.
 

עוסקת בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של אירופה וחוגי השפעתה מהמהפכה הצרפתית ועד היום, ובמיוחד בהיסטוריה בריטית, בחקר כתיבת ההיסטוריה, ובלאומיות השוואתית כולל הציונות. 

מתמחה בביוגרפיות והיסטוריוגרפיות מן העת העתיקה, מוטיבים קלאסיים באמנות אירופאית, השפה היוונית בספרות תלמודית, ואזכורים קלאסיים בספרות מודרנית.

כהיסטוריון של העת החדשה המאוחרת על כל גווניה עיסוקי מתרכז במרחב המרכז-אירופי בעיקר במאות התשע-עשרה והעשרים בדגש על היסטוריה של כוח ושליטה, ארגונים ומוסדות פוליטיים, היסטוריוגראפיה, היסטוריה רעיונית והיסטוריה של המשפט.במוקד עומדת התקופה שבין מלחמות העולם. מבחינה אפיסטמית אני בוחן תקופה זו, המשויכת לכאורה להיסטוריה הכללית, מבעד לשאלות יהודיות ובהתאם לכך מתרכז מתודולוגית בסוגיית ההבחנה בין היהודי לכללי. לאחרונה פניתי לעסוק בתולדותיה של מלחמת העולם השנייה בהיבטיה הגלובאליים. ההתבוננות מבעד לאירועים שהתרחשו ב"פריפריה", מבקשת להאיר באור מחודש את המתרחש בחזיתות המרכזיות וליצור ראייה כוללת ומאוזנת של המלחמה. חוויות קיומיות, זיכרון ובמיוחד סוגיית ההערכה המושכלת של תופעות ותהליכים היסטוריים הם המוטיבים המרכזיים, המניעים מחקר זה.

Focusing on late modernity in its diverse manifestations, I explore, within the temporal frame of the 19th and 20th centuries and the historical spaces of Central Europe, questions related to political history, i.e. the history of institutions, of ideas, of law as well as historiography. My temporal focus is the interwar period, especially the Jewish experience. In epistemological terms, my work intends to suspend the distinction between the history of the Jews and general history. Most recently I have been concentrating on a larger project on the history of crucial conjunctions in World War Two combining continental and colonial history as well as post-war memory, viewed from the angle of an integrated global compass. The intention is to align different vantages in terms of themes and methods, especially the perspective looking from the ‘periphery’, collimated and interlinked with the central events of the war in its core regions. Crucial here are questions of existential experience, memory and not least, the question of good historical judgment.

מתמחה בעת העתיקה, בדגש על היסטוריה דתית, חברתית וכלכלית של יוון ורומא.

עוסק בשלושת אלפים שנות היסטוריה צבאית, עם דגש על אירופה.

בעבר תחומי מחקר שלי היו היסטוריה דתית ואינטלקטואלית של ראשית העת החדשה, התנועה הפוריטנית באנגליה ובאמריקה. לאחרונה אני מתמקד בהיסטוריה אינטלקטואלית של גולים מגרמניה הנאצית וחיבורי ההתנגדות שלהם לברבריזם הנאצי.

נולד בבריטניה, גדל באוסטריה, עלה לארץ ב-1964. למד לתארים ב"א ומ"א בהיסטוריה, סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, ולדוקטוראט (1977) באונ' ERLANGEN (גרמניה).מרצה באוניברסיטה העברית מאז 1977 ועד ליציאה לגמלאות באוקטובר 2014. פרסם ספרים ומאמרים רבים בהיסטוריה כלכלית וחברתית אורבנית של גרמניה; בתולדות הטכנולוגיה והמלחמה; בהיסטוריה כלכלית, חברתית ותרבותית של האיכרות בימי הביניים; בהיסטוריה כלכלית וחברתית של יהדות גרמניה ואירופה בימי הביניים. פרסום אחרון: The Economic History of European Jews: Late Antiquity and Early Middle Ages, Brill 2013

עסקתי בתחומים רבים במהלך הקריירה, החל בהשפעה הכלכלית של עליות רגל בדרום צרפת בימי הביניים, המשך בהיסטוריה של חוק, ענישה, ופשיעה בשלהי ימי הביניים, היסטוריה של כאב, וכיום אני עוסקת במחקר על שדים בשלהי ימי הביניים. מה שמושך אותי תמיד הוא מצד אחד ההיבט האנושי של ההיסטוריה - מה אנשים חשו וחשבו - ומצד שני, מלאכת פיענוח העבר דרך תעודות הזמן, הרכבת התמונה מפיסות מידע לתמונה שלמה. ההוראה בחוג להיסטוריה, על תלמידיו המעולים, תמיד איתגרה והעשירה את תהליך המחקר.

מתמחה בהיסטוריה עתיקה ולימודים קלאסיים. מחזיקת קתדרת שלום הורוביץ בלימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית ובעלת דוקטורט של כבוד בתיאולוגיה מן האוניברסיטה של ברן. ערכתי את הפפירוסים הלטיניים והיווניים ממצדה ואת הפפירוסים היוונים מנחל חבר. כתבתי בהרחבה על מסמכים משפטיים ממדבר יהודה והציבה אותם בהקשר הספרות הרבנית והעדויות הפפירולוגיות מחלקים אחרים של העולם הרומי. אני עורכת שותפה של פרוייקט בינלאומי מתמשך הנתמך על ידי ה-DFG והאוניברסיטה העברית וידוע בשם Corpus Inscriptionum Iudaeae-Palaestinae (CIIP) - ניסיון ליצור גוף מקיף ורב שפתי של כל הכתובות שנתפרסמו ושלא נתפרסמו מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה השביעית לספירה בשטחי ישראל ופלסטין.

עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית אירופאית בימי הביניים, עם דגש על גישות כלפי יהודים, יהדות, ירושלים וארץ הקודש.

עוסק בהיסטוריה של הרעיונות, היסטוריה של הדת, קתוליות ומחשבה היסטורית והיסטוריה של הזיכרון.

עוסק בעולם ההלניסטי על היבטיו השונים, ובעיקר במגע בין יהודים-נוצרים ופגניים. מתמקד במחקרו בהיסטוריוגרפיה, בלאומיות היהודית העתיקה, בתולדות הכנסייה הקתולית, ובזכרון ותקשורת.

מתמחה בפונדמנטליזם אסלאמי עכשוי, פונדמנטליזם השוואתי, וזכרון קולקטיבי.

מתמחה בהיסטוריה חברתית ותרבותית של גרמניה בעת החדשה המאוחרת, היסטוריה של יהודים גרמנים, היסטוריה של האנטישמיות, היסטוריה ויזואלית, וכן היסטוריה של ספורט.

תחומי מחקר: מסעי הצלב; היסטוריה השוואתית ועולמית.

פרוייקט מחקר:

1. היסטוריה תרבותית של ממלכת ירושלים הפראנקית

2. תצלומי אוויר כמקור היסטורי

מתמחה בהיסטוריה של יפן. חוקר שלושה נושאים עיקריים הקשורים בה: הצבא היפני ומלחמות יפן במאה העשרים, הקיסרים היפניים, והיפנים והיהודים.